השעון הביולוגי

תמונה של ד"ר חנה קטן

ד"ר חנה קטן

רופאה גניקולוגית, מומחית לפריון, מרצה וסופרת

אני אוהבת חמניות. יש בהן תכונה מיוחדת שמחברת אותן אליי. כשהן צעירות וצהובות הן לא מניבות פרי, ודווקא לעת זקנתן, כשצבען אפרפר, הן נותנות את פריין. אילו היה אפשרי להעתיק את השעון הביולוגי של החמנייה למין האנושי…
אנו עמלים מזה שנים על הרחבת הידע הציבורי בנושא השעון הביולוגי. בישיבה בוועדה למעמד האישה בראשות רונית תירוש, שהייתה חברת כנסת במפלגת קדימה ז״ל, הועלתה לדיון החובה של מערכות החינוך והרפואה ליידע את הציבור בנושא השעון הביולוגי, ויצאה חוברת של האגודה הישראלית לחקר הפריון ובה נתונים סטטיסטיים ודרכי פעולה לרפואה מונעת בנושא. חברתי, פרופסור רונית קוכמן ז״ל, רופאת נשים מוכשרת ומרשימה, פעלה להרחיב את הידע גם בין בנות שבילו בפאבים בתל אביב – שם חילקה חומרים סביב הצורך להיות מודעים לשעון הפריון, וכך עשתה גם במרפאות של חיילות שבהן עבדה בבית חולים הדסה הר הצופים.
מעל עשר שנים המדינה מאפשרת לנשים לא נשואות בגילאים 30-41 להקפיא את הביציות שלהן. מומלץ לגשת לתהליך בגיל 30-34 ולא אחר כך, כי מספר הביציות ואיכותן יורדים משמעותית לאחר גיל 35. החוק מאפשר לקיים עד ארבעה סבבים של נטילת ביציות לצורך הקפאתן או עד לנטילת 20 ביציות, מה שבא קודם. הפעולה נעשית בתהליך של הפריה חוץ גופית – האישה מקבלת טיפול הורמונלי שהיא לומדת להזריק לעצמה, ויש מעקב של על-קול ובדיקות דם, ולאחר כעשרה ימים מתבצעת הפעולה בהרדמה קלה בחדר ניתוח. הפעולה אומנם פשוטה מבחינה טכנית, אבל התהליך כרוך במבוכה ובהוצאה כספית ניכרת. המחיר הגבוה של התהליך שאיננו מכוסה דיו על ידי המדינה, נובע מהמצב שלרווקות אין לובי מספיק חזק. כל אחת מתבשלת עם הרעיון המורכב של ההקפאה לבדה, וזה שואב ממנה את הכוחות לפעול בציבור, ואפילו רק ברשת החברתית. אך זאת ההשקעה הכי משתלמת. ילדים הרי עולים לנו כסף, והרבה. אם ננסה לכמת את ההוצאה שאנחנו מוציאים על כל ילד שלנו במרוצת השנים – נמצא בוודאי שזה מגיע לכדי מיליונים…
אני חושבת שמגיע לרווקות המקסימות פתיחה של צוהר לאופטימיות ולביטחון בזוגיות ובאימהות שתבוא בעקבותיה. ולמרות שהשיחה על הנושא הרגיש הזה נוגעת בבטן הרכה והיא מפתיעה ומטלטלת במבט ראשון, היא קריטית. כאב ההחמצה עלול להיות גדול יותר. המון בנות שומעות אבל לא מוכנות עדיין, והן דוחות זאת על הסף ומקוות שלא תצטרכנה לכך, אך הזמן עובר והן עדיין לא נשואות והביציות בגופן אוזלות.
ויש עוד בשורה משמחת במיוחד. ממחקר שבוצע בשערי צדק נמצא כי עד 60 אחוז מהבנות התחתנו בטווח של ארבע שנים, ומדובר בבנות בגילאים מבוגרים. נדמה לי שאין מערכת שדכנות מוצלחת מזאת. כנראה שהלב נפתח, העומס הרגשי יורד, וזה פשוט קורה.

שתפו