01
שבת מברכים חודש אלול בכותל, התרגשות גדולה באוויר. לקראת ימי אלול תיירים וחיילים רבים פוקדים את שריד בית מקדשנו, מתוך רצון להיכנס לחודש הסליחות באווירה של קדושה ורוממות.
אין מקום בעולם כמו ירושלים. בימי הסליחות ניכר במיוחד הרצון של קהלים רבים ומגוונים לינוק מן הקודש ולטעום מיופיה הרוחני ומעומקה המופלא של ירושלים.
החל מר״ח אלול מתמלאות סמטאות העיר ברבבות עולי רגל אוהבי ירושלים. מקשיבים לפיוטים ושותים בצמא את התיאורים המרגשים, על ׳נקיי הדעת׳ של ירושלים. כמעט בכל השכונות הוותיקות ניתן לחזות בשובל ארוך של תיירים, עיניהם בורקות ואוזנם קרויה. גם בשעות הקטנות של הלילה השקיקה היהודית לכל גרגר של רוחניות מתגלה בשיא תפארתה. למרות המסלול הארוך והשעה המאוחרת – כוחם לא תש, אוזנם לא עייפה ורגלם לא בצקה.
שיאו של הסיור המרתק מתרגש בסיום מרומם ברחבת הכותל. שם מגיעה ההתרגשות לשיאים. כל הנשמות הגדולות שבמשך השנה נאלצו להסתפק בד״כ בעיקר במזון גשמי, יוצאות לפתע מגדרן, שעה שהן סוף סוף יכולות לינוק מלא הטנא קדושה, יראה והתרפקות אל הקודש.
02
בשבת האחרונה זכינו להתארח ביד בנימין אצל משפחת פריד היקרה לרגל שמחת בר המצווה של אחייננו, שמוליק פריד המתוק.
הכנסת האורחים של הקהילה ביד בנימין הותירה בנו רושם עמוק של הערכה. משפחות יקרות פינו את בתיהן כדי לארח את האורחים הרבים שהתקבצו מכל רחבי הארץ. אפילו דירה מונגשת נמצאה למי שזקוק. שכנים יקרים נצפו בערב שבת בשבילי היישוב כשידיהם עמוסות במגדנות לכבוד השמחה – סלסלות גדושות בכל טוב מפירות הארץ, מיני מאפה ביתיים, עוגות ועוגיות בצבעים מרהיבים וטעמם כצפיחית בדבש… ואפילו ארגזי חלות של ויז׳ניץ. והיו עדות לליבם הרחב של בני ובנות הקהילה.
סעודות השבת העשירות בשמחה המשפחתית שתובלו בזמירות ובדברי תורה של רבני היישוב – השלימו את התחושה הביתית, הנעימה והמחבקת שהיוותה לנו עוד הוכחה להכנסת האורחים המיוחדת.
דמיינתי את אברהם אבינו מחייך בסיפוק ואומר לשרה אימנו: ״ראי את בנינו ובנותינו – בני ישראל, הם נוהגים בהכנסת אורחים ממש כמוך – שלך ושלי… שלהם הוא״…
קריאת התורה הרהוטה של בר המצווה, כפי שלמד בשקדנות אצל הגבאי המסור של הקהילה, איתן נוימן, גרמה לסיפוק רב לא רק בליבם של הורי החתן, אלא גם בקרב מתפללי בית הכנסת שהביעו את קורת רוחם על כך ש׳בעל קורא׳ חדש ונמרץ מתווסף לצוות הקוראים היקרים שנושאים בעול, גם זה בהתנדבות כמובן.
שיעורי התורה של רב הקהילה האהוב – הרב הלל מרצבך שריתקו את האורחים ואת חברי הקהילה במהלך השבת כהשלמה לתפילות המרוממות, הוסיפו עומק לתחושת הקדושה ולשמחת בר המצווה.
03
במוצש״ק שבנו לירושלים עמוסים בחוויות ובהרבה ׳טעם של עוד׳. למוחרת בבוקר יצאנו צפונה להצטרף לנופש המשפחתי השנתי עם סבא וסבתא ועם כמה ענפים משבט ברט, זיו, פריד ושות׳, שהגיעו מכל קצוות הארץ – ממצפה רמון, מכפר מימון, מאריאל, מכרם רעים, מאחיה, מיד בנימין, מבת ים, מירושלים וכו׳.
הזרימה העזה של הנחלים בצפון וזרימת רבבות מבית ישראל לגליל ולגולן לאחר חורף גשום ומבורך ולאחר שנות הקורונה, הרחיבה את ליבי. זכינו להתארח בצימרים של ׳בית הלל׳ – מושב שקט וציורי באצבע הגליל הטובל בירוק ושוכן על הגדה המערבית של נחל שניר (החצבני). ׳בית הלל׳ נבנה בן לילה כאחד מיישובי ׳חומה ומגדל׳ ונקרא ע״ש רופא המושבות המסור – ד״ר הלל יפה, ממנהיגי העלייה הראשונה ומ׳חובבי ציון׳, שבשלהי מלחמת העולם הראשונה הציל רבבות של יהודים ועולים בארץ ישראל ממחלות המלריה והקדחת.
ריגש אותי לראות את בתי הכנסת המטופחים דווקא ביישובי הגליל של ׳תנועת המושבים׳ ו׳השומר הצעיר׳. בני המושבים, שרק מעט מהם שומרי תורה ומצוות, גאים בבית הכנסת שלהם ומשקיעים בתחזוקתו ובשמירתו. בימי הקיץ המבורכים, כשרבבות משפחות דתיות וחרדיות מציפות את הצימרים ביישובי הצפון, הופכים בתי הכנסת של ׳השומר הצעיר׳ ל׳שטיבלעך׳ של ממש…
אפילו בשטיבלעך של ׳איצקוביץ׳ בבני ברק או ב׳זופניק׳ בירושלים, לא תמצאו מניינים כה גדולים ותכופים, שחלקם הגדול מתפרס בלית ברירה על כרי הדשא המוריקים המקיפים את בתי הכנסת…
מי שלא ראה את הגליל ובירתו – ׳צפת׳ – ההומים תיירים בחודשי הקיץ לא ראה קיבוץ גלויות מימיו. ואם בקץ המגולה עסקינן – כשירדנו לטבול במימי החצבני והבניאס הצוננים, טיילנו בשבילי הגליל הירוקים והתבשמנו מהשפע המדהים של הפירות שארץ ישראל נותנת בעין יפה. אפרסקים, פקאנים, הדרים, אבוקדו, אגסים, שזיפים, תפוחים, דובדבנים ועוד… ניסיתי לדמיין לעצמי כיצד הגיעו אנשי העלייה הראשונה לארץ הביצות השוממה לפני כ-140 שנה. הם בנו ׳מושבות׳ ונלחמו בעוז ובמסירות נפש עצומה – מצד אחד במלריה ובקדחת, ומצד שני בפורעים וברוצחים הערביים שפלשו לארץ ישראל, אך לא הצליחו בשום אופן לפתח אותה ולהפריח את השממה. ואילו העולים היהודים ששבו לארצם המובטחת – ייבשו את הביצות, נטעו מטעים ופרדסים והארץ נתנה להם את פירותיה בעין יפה, מאז ועד היום.
04
פגשנו בצפון ידידים רבים שלא זכינו לפוגשם זמן רב. זהו מחזה ידוע, מוכר וקבוע, שחוזר על עצמו גם בחנוכה, בנופש השנתי שלנו בעיר אילת…
העיבה על שמחת הנופש המשפחתי הבשורה הקשה על הסתלקותו של הרה״ג שלום כהן זצ״ל. לרגע נשכחו כל המחלוקות וכולנו, כאיש אחד, כאבנו את לכתו של אחד מגדולי חכמי התורה של עם ישראל.
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – על הדשא, בסמוך לבית הכנסת ב׳בית הלל׳, התאספו מתפללים רבים, כאיש אחד – ספרדים ואשכנזים, חרדים וציונים ובארשת פניהם ניכרו העצב והצער. שוב קיבלתי הוכחה שחכמי התורה, בחייהם ובלכתם, מסירים מחיצות בעם ישראל ותפקידם החשוב, ואולי החשוב מכול – הוא להרבות שלום בעם ישראל ובעולם כולו.
05
בשבוע שעבר הלך לעולמו אחד מנקיי הדעת של ירושלים, מייסד התלמוד תורה הציוני הראשון בדור הגאולה – הרב הלל פלסר זצ"ל.
הרב הלל מסר את נפשו, כפשוטו, להנחיל תורה לילדי ישראל, ברוח החינוכית של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה.
ת"ת מורשה הוקם על ידו לפני למעלה מ-40 שנה ומאז הוא זכה לראות בחייו, עשרות תלמודי תורה שהוקמו בעקבות הסטארט אפ שלו, בחזקת – ומלאה הארץ תורה לטף ולנוער, כמים לים מכסים.
דרכו של הרב הלל ואישיותו המיוחדת, שהיה כעמוד האש ההולך לפני המחנה, עוד תאיר תורה, בינה ודעת, לתינוקות של בית רבן בדורות הבאים.
06
השבוע ביום ג באלול נציין את יום הסתלקות מרן הראייה קוק זצ״ל. רושם ׳מסע המושבות׳ שהוביל הרב קוק נגע בכל יושבי הגליל. הרב ביקש לחבר ולאחד את אנשי העמל והעבודה יחד עם שומרי המצוות ולומדי התורה, להסיר מחיצות, לקרב ולחזק. הרב ביקר ברבים מבתי הכנסת ב׳מושבות׳, פגש את התושבים, עובדי האדמה, הקשיב להם ושמע את מצוקותיהם, חיזק ועודד אותם ונתן להם את אהבתו וברכתו.
לבתי כנסת שעוצבו כבתי תפילה ׳רפורמיים׳ הרב סירב להיכנס. רק לאחר כשהציבו את עמוד התפילה כראוי, בסמוך לארון הקודש, התרצה הרב וניכנס לברך ולחזק.
זה היה הגבול ששרטט לנו הרב – אפשר לקרב כל יהודי בכל מקום, אלא אם כן הוא מפיץ את הרעל הרפורמי שגורם להתבוללות קשה, לטשטוש ההבדל בין ישראל לעמים וזורה הרס וחורבן בקהילות ישראל בכל העולם.
בשבוע של ג באלול, בפרוס ימי הרחמים והסליחות, בעיצומם של ימי הבחירות המקצינים והמקטבים – נרבה באהבת ישראל ובאחדות ישראל ונלך בדרכו של הכהן הגדול – ׳אוהב שלום רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה׳.
החיבור והסובלנות בעם ישראל, יהיו לרצון אצל בורא עולם, יקרבו את הגאולה ויעמדו לע״נ כל גדולי הדורות, שהסתלקו מאתנו מאז ועד היום.
שבת שלום.
בתמונה הראשית: ציור קיר על אחד מבתי המושב 'בית הלל'