פרשת השבוע פותחת בפרשיית אשת יפת תואר וכך היא כותבת : ״וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה.״ (דברים פרק כא׳ פס׳ י״א-י״ג).
ברור לחלוטין שהתורה רוצה שהחייל שלקח את האישה בשבי בשדה הקרב יראה אותה בכוונה תחילה בנוולותה, בעצבונה , בצדדים הפחות יפים שלה, ורק לאחר שיראה אותה במצבה זה במשך חודש ימים והוא עדיין חושק בה, רק אז רשאי הוא לקחתה לו לאישה.
תקופת החברות של שני בני זוג היא תקופה מהממת ומאתגרת. זו תקופה שבה כל אחד ואחת מהם נחשפים לאישיות שונה, למנהגים שונים, לדעות שונות ולעיתים גם לערכים שונים. הדייטים בתקופת החברות חושפים את שני בני הזוג למקרים ולתגובות של החבר/ה. הזמן, המקומות, האנשים שאיתם נפגשים, הסיטואציות השונות, ההתנהלות האישית והזוגית – כל אלה יוצרים מצבים שבהם כנראה בני הזוג טרם ראו את בן/בת הזוג שלהם בהם, ועתה הם יכולים בטבעיות ׳לבחון׳ את התנהלות בן/בת הזוג: האם הוא/היא הגיבו בצורה נעימה, סובלנית, חברית וזורמת, או שמא חרדתית, תוקפנית, חסרת פרופורציות לאירוע וביקורתית.
לעיתים דווקא באירועים הלא מתוכננים, הסיטואציות המקריות, המפגשים הספונטניים, דווקא שם ניתן לקבל תמונה אמיתית וכנה של כל אחד ואחת מבני הזוג, תמונה אשר לא תתקיים באירועים מתוכננים וסדורים. חשוב כל כך שכל אחד ואחת מהם יכירו גם את הצד הפחות יפה של השני.
״וגלחה את ראשה , ועשתה את ציפורניה והסירה את שמלת שביה מעליה ובכתה ….ירח ימים״ ורק אם אחרי שתראו את כל האירועים הללו, תחוו ביחד סיטואציות שונות, ובכל זאת ההתלהבות, האהבה והרצון שלכם להיות ביחד ממשיך בעוז ומתגבר, הרי שהחברות ביניכם היא חזקה, איתנה ובשלה להתקדמות.
תפריט
