שבת נפלאה של פרשת ניצבים בכותל סיכמה לנו שנה מבורכת.
שנה שיצאנו מהסגרים של הקורונה והתפילות בכותל חזרו לסדרן. התיירים החלו נראים בירושלים. חדלו ההודעות היומיות הקשות על חללי המגפה.
צה״ל החל לפעול בחודשים האחרונים, ביתר שאת, בסמטאות שכם וג׳נין, לתפיסת מחבלים, לגילוי מצבורי נשק ולסיכול פיגועי טרור.
לקראת השנה החדשה נפתחה מערכת בחירות נוספת, שאולי תביא בסופה בשורה משמחת על ממשלת אחדות ציונית, רחבה, ערכית, יהודית וימנית, שתכהן, סוף-סוף, קדנציה מלאה.
אני מביט על אבני הכותל. כמה דמעות של יהודים יקרים, נשפכו כאן כמים.
דמעות על חורבן, על גלות נוראה, על פוגרומים, רדיפות, השפלות, הרג, שואה, עוני, רעב ואובדן.
נבואות החורבן של ירמיהו הנביא התקיימו כבר אחת לאחת. והנה בדור שלנו, ב״ה, הכול מתהפך לטובה. הדור שלנו יוצא מיגון לשמחה ומגלות לגאולה.
מאז עליית תלמידי הבעל שם טוב ואחריהם תלמידי הגר״א, אבני הכותל מתאוששות אט-אט. ממש כמו בשבע דנחמתא – עם ישראל עולה שבע מדרגות – מחורבן לתקומה.
ההבטחה הא-לוקית לבניין עם ישראל בארצו, שבנבואת ישעיהו, מתגשמת ממש לנגד עינינו. כמאמר הנביא ישעיהו – ״למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט״…
בימי השלטון הבריטי, האכזרי, בא״י, שסולק מפה רק לפני כ-75 שנה, יהודים אמיצים, שבקשו בחודש תשרי, לתקוע בשופר, ליד אבני הכותל, נעצרו, הוכו ונשפטו על מרד.
מאז מלחמת ששת הימים עלינו עוד מדרגה והכותל המערבי התעורר שוב לחיים.
לדאבון לבם של אבני הכותל, למרות ההזדמנות המופלאה, שבאה לנו כמתנה משמים, את הריבונות על הר הבית לא הצלחנו לממש באותה עת.
אך שוב עולים לירושלים בדרך יריחו, עוברים בהר הזיתים ומשם לעיר דוד ולכותל.
מי שעולה לכותל דרך הר החוצבים, יוכל להתפעל ממראות הבנייה העצומה של מפעלי הייטק הצומחים שם ובטבורם הקריה החדשה של חברת ׳מוביליי׳ – המצאה ישראלית גאונית, שמובילה את תעשיית המכוניות האוטונומיות בעולם כולו ומצטרפת למאות אלפי פטנטים מופלאים, שנרשמו בדור שלנו על ידי מדענים ואנשי הייטק ישראלים.
״לא יאמר לך עוד עזובה, ולארצך לא יאמר עוד שממה״ (ישעיהו ס״א, הפטרת ניצבים).
הארץ נבנית במהירות, קצב הבנייה לא מדביק את קצב הגידול באוכלוסייה. קיבוץ גלויות ענק בממדים שלא היו מעולם. בשום אומה.
ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה. ותהי לנו לפלא.
״על חומותייך עיר דוד הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה״.
חיילים מתוקים פוקדים את הכותל. פלוגות וגדודים של צה״ל – הצבא הטוב בעולם, מושבעים כאן בגאווה ובאמונה גדולה, מול אבני הכותל הקדושות. האבנים הדוממות ראו כבר הכול. אבל צבא ערכי ועוצמתי כזה לא נראה כאן מעולם.
צבא איכותי, מודרני, שמבוסס על אמונה גדולה, מוסריות, מקצועיות, מעוף, תעוזה, חדשנות, אומץ, הקרבה, צדקת הדרך והחיוך… יש רק בצה״ל.
״סולו סולו המסילה סקלו מאבן… הרימו נס על עמים״ (הנביא ישעיהו).
מערכות של כבישים חדשים נבנים סביב ירושלים ובנותיה, רכבות קלות וכבדות, מונעות בחשמל, שקטות ומהירות מוכנות להביא את עולי הרגל להר המוריה.
אומות העולם רואות את הניסים הגלויים ומתקשות להאמין. תרתי משמע.
עשרות פרסי נובל מוענקים ליהודים רבים פי מאות מונים ממשקלנו באוכלוסייה העולמית.
״כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה״…
זה הזמן לשקם את ביזיונה של ירושלים, רחובותיה מלאים שמחה. נערים ונערות משחקים ברחובותיה.
אבני הכותל שוב מחייכות, עם ישראל חוזר לחיים.
בהושענא רבה נעלה בע״ה להר הזיתים עם ׳קרן אביה׳ לליל לימוד שבשיאו תפילת ותיקין מול הר הבית. נהנה משירתם השמיימית של רפי ביטון ומקהלת ׳קולות מן השמים׳. נישיר מבטינו ולבנו למקום קודש הקודשים ונבקש בהושענות בלב מלא שירה – ״הושע נא אבן השתיה, הושע נא בית הבחירה, הושע נא גורן ארנן, הושע נא דביר המוצנע, הושע נא הר המוריה… זבול תפארתך… יפה נוף משוש כל הארץ… עליית שבטים.. קודש הקודשים… רצוף אהבה…״.
ונזעק גם בקול גדול: ״קול מבשר, מבשר ואומר – קול בא מרבבות כיתים לעמוד על הר הזיתים… והיה לעת ערב – יהיה אור!״.
חזון תחיית העצמות היבשות של יחזקאל הנביא, מתרחש כאן ועכשיו. אני אומר לעצמי פה מול הכותל, שרק צריך לפתוח את העיניים. להודות ולהכיר טובה. לחזק איש את רעהו ואישה את רעותה. לחבק, להרבות חסד ולהתרחק מהכעס.
כל רגע בארץ ישראל טומן אות וסימן להמשך התממשות כל שלבי הגאולה.
מרחבת הכותל שלוחה לכולכם ברכת שנה טובה ומתוקה.
יהי רצון שיתקיים בנו ״בעיתה אחישנה״ ונחזה בקרוב בבניין בית הבחירה.
שבת שלום וגמר חתימה טובה.
בתמונה הראשית: אמירת סליחות בהר הזיתים עם 'קרן אביה', השנה, תשפ"ג