01
בשבתות האחרונות של שעון הקיץ, אני יוצא מהבית לפני אור ראשון. פנסי הרחוב המרצדים מנסים במאמץ רב לגרש את העלטה העוטפת את בתי ירושלים הנמים את שנת השבת.
צינה נעימה מלטפת את הצועדים לכותל.
מגיע לכותל ממש בנץ. רחבת הכותל גדושה בצדיקים, מתפללי ותיקין, העומדים בתחילת תפילת שחרית.
בשבתות הסתיו מצטרפים מניני הנץ ונושקים למניינים המאוחרים. רק שעון החורף יצליח להפריד בינותם וישים רווח בין עדר לעדר.
גבאי המניינים המאוחרים נאספים אט אט. עמלים בקדחתנות להכין את מקום התפילה ולקבל את הבאים בחיוך וברווחה – סידורים וחומשים, כל מניין והנוסח שלו… ספר תורה ומגילת הנביא להפטרה. בכותל מקפידים לקרא גם את ההפטרות ממגילות קלף, שנראות ממש כמו ספר תורה, אחרי דיאטה.
המניינים הראשונים, שאחרי ותיקין, מתחילים בשעה שבע. המניין האשכנזי, בו אני מתפלל (למרות שאני רגיל בנוסח ספרד), נוסד על ידי תושבי הרובע לפני יותר מ-50 שנה, רובם כבר אינם בחיים. המניין שלנו נוסד על ידי הגבאי המיתולוגי, יעקב בלומטל ז״ל, שהיה מלוחמי הלח״י. פרו׳ מאיר שוורץ, ז״ל, ממפקדי ספינת המעפילים אקסודוס, התפלל במניין שלנו במשך עשרות שנים. הוא היה תושב הרובע היהודי ונפטר לאחרונה. חוקר ממציא בתחום מדעי הטבע ומומחה בפיתוחים חקלאיים. ד״ר שוורץ פיתח ושכלל את תחום ׳המצעים המנותקים׳. פטנטים אלו הצילו רבבות מרעב, בכל העולם. המצעים המנותקים הרחיבו ושיכללו את הגידולים החקלאיים הכשרים בשנת השמיטה, בא״י והביאו לחיסכון במים ובאנרגיה בארץ ובעולם.
בין ותיקי המניין, יבדל״א, תמצאו גם כמה מתושבי ותושבות הרובע היהודי – ר׳ יצחק אטיאס, ר׳ אברהם שטרן, פרופ׳ שולמית אליצור, מרצה בתחום הפיוט היהודי לדורותיו ואת בעלה ד״ר בנימין אליצור, שהיה שנים רבות, בצוות ׳האקדמיה ללשון העברית׳ (ד״ר אליצור השתתף, עד כה, בהוצאת שתי מהדורות מדויקות של ה׳תלמוד הירושלמי׳, שמבוססת על כתבי יד נדירים, גנוזים ונעלמים).
׳בעל הקורא׳, הדייקן והמסור שלנו, הוא ר׳ יעקב גולדשטיין, תושב הרובע המוסלמי, שאביו, הגאון, הרב יצחק גולדשטיין זצ״ל, היה בין העורכים הראשיים של ׳האנציקלופדיה התלמודית׳.
המנצח על המניין – הוא הגבאי הנמרץ, הרב ידידיה הלוי פרנקל, שהוא גם בנו של פרופ׳ אביעזרי פרנקל, ממכון ויצמן, מייסד ׳פרויקט השו״ת׳ במכון ויצמן ובר אילן ואחיינו של פרו׳ אברהם הלוי פרנקל, המפורסם, שהיה ידידו הקרוב ואיש שיחו, של פרופ׳ אלברט איינשטיין (השבוע הוקם מוזיאון, שעוסק במסכת חייו ותורתו של אינשטיין, היהודי שהמציא את תורת היחסות ואת פצצת האטום ושינה את יסודות המתמטיקה והפיזיקה בכל המחקר העולמי).
לאחרונה, יצא ספר מרתק, בהוצאת הספרים ׳מאגנס׳, פרי תרגומה של שאולה פרנקל, אימו של הגבאי שלנו, בנושא: ׳מפעלי חיים – מזיכרונותיו של מתמטיקאי יהודי׳. על מסכת חייו המופלאה של פרופ׳ אברהם הלוי פרנקל, ידידו של איינשטיין.
שאולה פרנקל שתחי׳, ילידת רחובות, היא ביתו של ד״ר יעקב באב״ד, ז״ל, ממייסדי הפקולטה לחקלאות ברחובות וממקימי משק החלב בישראל.
שאולה, שהיא כאמור, אימו של הגבאי שלנו וחוקר כתב יד הגר״א, הרב ידידיה, היא בין השאר גם אימו של ישי פרנקל, מנכ״ל האונ׳ העברית.
שאולה פרנקל היא אשת חינוך אהובה ומוערכת מאד, זה למעלה מ-68 שנה, והיא כיום המורה הוותיקה ביותר בארץ ישראל!
שאולה היא גם סבתו של יעקב נפתלי פרנקל, הי״ד, אחד משלושת הנערים היקרים, שנחטפו ונרצחו באכזריות על ידי מחבלים, בני עוולה, בגוש עציון.
עכשיו צאו ולימדו כמה מופלאים ומרגשים הם המניינים הקבועים בכותל וכמה מיוחדים הם האנשים העומדים על משמרתם של המניינים הנ״ל.
02
עוד אנו עומדים קשובים לסיום קריאת התורה, מול קודש הקודשים, והנה נוקפות הדקות ומגיע, כמו שעון שוויצרי, אהרון גולדשטיין, לארגן את המניין שלו, שמתחיל בשעה 08:45 בדיוק.
אהרון, כמו גבי שיינין ועוד גבאים רבים אחרים, עובר אצלי ללחוץ יד ולהצטייד בגיליון אקטואלי של ׳גילוי דעת׳ וגם בכמה עותקים של ׳שלום לעם׳, המיועדים עבור הצעירים והצעירים ברוחם, המשתתפים במניין. אהרון לוחץ יד לחברים וממהר להכין די סידורים וחומשים למתפללים אצלו.
המניינים הקבועים בכותל מורכבים מגרעין קשה של מייסדים ומתפללים ותיקים, שאליהם מצטרפים אורחים רבים מהארץ ומחו״ל.
אהרון ויהודה גולדשטיין זכורים לרבים מתושבי ירושלים כבעלים המיתולוגיים של תחנת הדלק ב׳שער הגיא׳.
לא אשכח כיצד בדרכנו ל׳חבל ימית׳ או ל׳גוש קטיף׳, תוך כדי המאבק לעצירת הנסיגות והעקירות, היינו עוצרים לתדלוק בתחנה ב׳שער הגיא׳, כדי לא להיתקע במדבר ללא דלק וגם מתוך הערכה למשפחת גולדשטיין, שהקפידה לסגור את התחנה בשבת קודש.
תוך כדי שקשוק המשאבות הרועמות זכינו לקבל ברכה, חיזוק, לחיצת יד ועצה טובה מאהרון ויהודה גולדשטיין.
ונחזור לכותלנו – בעקבות סדרי הקורונה הזכורים לנו, ספק לברכה, ספק לשמצה, וה׳קפסולות׳ התובעניות, התבטלו מספר מניינים קבועים בשבת בבוקר. ביניהם המניין הוותיק של ידידי, זקן הגבאים, הרב שמואל ריבלין, שהיה מתקיים בשעה 08:30 והמניין המפורסם של ר׳ ישראל שפיצר ועוד. שפיצר וריבלין, כמו גם ר׳ אהל׳ה ויינגרטן, שניהל מניין רב שנים, הצטרפו למניין של גולדשטיין והפכו בו לעמודי התווך.
אביהם של יהודה ואהרון גולדשטיין היה הגבאי הכול יכול בבית מדרשו של הרבי מסטרופקוב השוכן ממש בכניסה לעיר מאחורי מוסד הרב קוק בגבעת שאול.
מידי שבת בבוקר, כשאני חוזר, צוהל ושמח, מהכותל, אני חולף על פני בית המדרש של הרבי מסטרופקוב. חלונותיו פתוחים אל גשר המיתרים ומהם בוקעים ניגונים מרגשים, הלקוחים הישר מבית שושלת חסידות צאנז העתיקה, שהיא גם המקור המשפחתי של חסידות סטרופקוב. בין באי בית המדרש, שאינו ציוני, אך מסביר פנים וידידותי לסביבה, תמצאו גם כמה כיפות סרוגות. יש בהם גם חובבי חסידות ואוהבי ניגון, יודעי דבר ובעלי נשמה יתרה, יכולים להעיד כאלף עדים, שזמירות השבת הבוקעות מחלונות בית המדרש, מרטיטות את נימיו של גשר המיתרים, הסמוך והנראה. מוזמנים לבדוק.
03
עוד אני מעלה שורות אלו על הכתב, אני חש בזמזום טורדני ומדאיג, הבוקע היישר מהנייד שלי.
הודעות בהולות מציפות את המסך ועיני מתמלאות דמע.
תאונה מחרידה מפלחת את ליבי הכואב. קרן אורה, בשנות ה-30 לחייה, אם לשישה, נהרגה בתאונת דרכים מצמררת, שבה היו מעורבים משאית פלסטינאית ורכב פרטי. שנים מילדיה של קרן אורה נפצעו בדרגות שונות. כל זה קרה בציר 60, סמוך לצומת רחלים, לא רחוק מהעיר אריאל שבשומרון.
ששת הילדים הרכים והמתוקים, הי״ו, מגיל חודשיים עד גיל עשר שנים, שנותרו ללא אם וחלקם אף לא זכה להכיר את האם המופלאה הזו, יאלצו כמו ילדים רבים ביו״ש לגדול רק עם אב המשפחה, שנושא בעול כפול ולהיות ניזונים מסיפורים בלבד.
השבוע, ביום ראשון, י״ב מרחשוון, נציין בבית החושן שבהר הזיתים, 15 שנה למותו של יקירנו, אביה יהושע שלנו, שנהרג לא רחוק מציר 60, ליד קדומים, והוא בן 19 חורפים בלבד.
דמים בדמים נגעו.
לצערי, הרוגי תאונות הדרכים ז״ל, ביו״ש, מתווספים ומצטרפים לנרצחי הפיגועים הי״ד, בכבישי הארץ ונהר הדמים הלאומי מתמלא בדם הפקר.
אי אפשר להתעלם מהעובדה, שאויבנו מנסים להרוג אותנו בכבישי הארץ, לעיתים עם נשק קצר או ארוך קנה, לפעמים עם מטעני חבלה ולעיתים מזומנות עם כלי רכבם, שהוא בידיהם כנשק קטלני לכל דבר.
מצב התשתיות ביו״ש קשה, רעוע וירוד מאד. סכנה זו מחמירה פי כמה בשל תרבות הנהיגה הפרועה של הערבים, בה נכשלים לא פעם גם יהודים. פה ושם אנו מתבשרים על תוכניות לשיפור הכבישים ביו״ש, שמפגרים שנות דור, בהשוואה לתשתיות באזורים אחרים בארץ. חייבים לזרז את שיפור התשתיות בד בבד עם הגברת השמירה הביטחונית בצירים ובמחסומים.
מזה ומזה אל תנח ידך!
אני נזכר כיצד לפני כ-15 שנה עמלתי במשך כמעט שנה שלמה רק כדי למצא תקציב לתיקון ולריבוד הכביש, המחבר בין קדומים לצומת ג׳ית, בו נהרג אביה ונפצעו בו עוד רבים, באותה תקופה.
שיפור תשתיות מונע תאונות ממש כמו שזהירות בדרכים מצילה חיים.
ואף מילה על משרד התחבורה ועל הבחירות הגורליות.
שבת חורפית של שלום, בריאות, שמחה ונחת. שבת של ביטחון לעם ישראל ונחמה למשפחות השכולות. שבת של תפילות מועילות בכותל ובכלל.
שבת שנחזור במהרה לשפיות ולאחדות. שבת של ישועות ונחמות לפרט ולכלל.
בתמונה הראשית:
קרן אורה יוסקוביץ ז״ל מהר ברכה, שנהרגה השבוע בתאונת דרכים סמוך לרחלים