בזוגיות אין מנצח

טור זה נכתב שבוע לפני הבחירות כך שאינני יודע את תוצאת הבחירות.
ביום שאחרי היוודע תוצאות הבחירות מה נעשה? האם נמשיך להתווכח מי צודק? האם נמשיך לקיים עצרות/ מחאות/ כינוסים/ חוגי בית ?.. ייתכן שכן, אך אני מקווה שלא. כל אחד מבין שצריך להשלים עם התוצאות הדמוקרטיות יהיו אשר יהיו שבחרו רוב אזרחי ישראל, תוצאות שהתקבלו בבחירות חמישיות תוך פחות מארבע שנים. חייבים להתקדם! חייבים לקבל את הכרעת הרוב ולעשות כל אחד ואחת בתחומו את הטוב ביותר בשביל העם והמדינה. אין לנו את הלוקסוס של המשך הסטגנציה ועמידה במקום, הרי ידוע שעמידה במקום היא בעצם נסיגה לאחור.
עכשיו צריך להקים ממשלה יציבה, ממשלה עם חזון ודרך, ממשלה עם יעדים ברורים ומטרות מוגדרות, ולפעול למען הגשמתם בצורה הטובה והיעילה ביותר.
סבבי הבחירות בשנים האחרונות היו ׳תאונות׳ ו׳תקלות׳ מתמשכות וצריך ללמוד מהן מה היו הטעויות והכישלונות שהובילו למציאות הזו, לדעת שכולנו אשמים בהם, ומעתה להפיק לקחים ולפעול.
אך לא מספיק רק לפעול, חשוב ביותר שנאחה קרעים, שנאחד כוחות, שנשתף את ה׳נפגעים׳ מכל הצדדים וניצור חברה איתנה הפועלת כאחת למען כולם.
הניצחון בבחירות אינו מצע למחיצת הצד שהפסיד, הניצחון הוא ההזדמנות של הצד שקיבל את הזכות מהבוחרים על מנת להוביל מדיניות שאותה הציג לבוחרים וקיבל את האמון של רובם, מבלי לרמוס את האחרים בדרך.
גם בזוגיות ייתכנו מצבים וזמנים שבהם קורים ׳תאונות׳ או ׳תקלות׳. בזוגיות אין מנצח, החוכמה היא לא לנסות לנצח, אלא לייצר הזדמנויות של הגעה להסכמה ׳דמוקרטית׳ של שני בני הזוג ומשם להתקדם יחד מתוך שיח מאפשר ופתוח העומד על חברות, על רצון אמיתי וכנה ובעיקר על אהבה של שני בני הזוג לטובת שניהם.
ניתן ורצוי לקבוע (ואף לכתוב) ׳חזון זוגי׳ הכולל יעדים ברורים ומטרות מוגדרות, על מנת ששני בני הזוג יובילו יחדיו את שיתוף הפעולה ההדדי ביניהם וששניהם ירגישו את האחריות האישית להצלחת החיים ביחד.
חייבים לבחור נכון.