01
לא בקלות אני מוותר על תפילה בכותל בשבת ק׳. אא״כ אני מבקש ללכת בדרכו של דוד המלך, שירד לכונן מלכותו בחברון, במשך שבע שנים, לפני שזכה לעלות ולמלוך בירושלים.
מכך למדנו, שכדי לקדם את תקומת ישראל בארצו ולהתכונן לבניין בית הבחירה בהר המוריה, חייבים להיפגש קודם כל עם האבות והאימהות שלנו, כי הם שורשי האומה ומדרכם המופלאה אנו שואבים זכויות והשראה לכל מעשינו.
וכך עשינו – יצאנו בבוקרו של יום השישי, ערב שבת חיי שרה, רעייתי ואני, להצטרף לנהרות האורחים בחברון ובקריית ארבע, לכבוד שבת מרוממת מאין כמוה, בה קראנו על עשיית קניין בשדה המכפלה לנצח נצחים, על ידי אברהם אבינו.
זכיתי לעמוד בתור עם עוד עשרות אלפי מבקרים, שהמתינו בסדר מופתי כדי להריח, לרגע קט, ריחו של גן עדן, העולה ובוקע מתוך הפיר הקטן, הפעור בפינתו של ׳אולם יצחק׳, במערת המכפלה. אולם זה פתוח ליהודים רק בשבת ׳חיי שרה׳ ובתשעה ימים נוספים בשנה.
לקחתי נשימה עמוקה מהאוויר המיוחד, העולה היישר מפתחו של ׳גן עדן׳, בציון בו טמונים אדם וחווה. האגדה מספרת, שאדם וחווה הבחינו שמשדה המכפלה עולה אותו הריח המופלא, הזכור להם מגן עדן, הם ניסו בכל כוחם, לחפור ולהגיע חזרה לגן… אך זה לא צלח בידם והם נטמנו בפתח המערה.
גם דוד המלך לקח מלא הריאות מאוויר המייסדים של האומה ועם הכוח הזה עלה לירושלים להנהיג את עם ישראל ולייסד בה את שושלת המלוכה הנצחית והמנצחת של עם עולם.
כל כך התרגשנו מהרוח הטובה המרחפת מעל חברון, אווירה של קדושה והוד קדומים, עד ששאלתי את עצמי: מדוע לא ייסד דוד המלך את עיר הבירה והמלוכה של יהודה כאן בחברון?
והשבתי לעצמי: כי בעקדת יצחק, אברהם אבינו קיבל סימן שמקום המקדש יהיה דווקא בהר המוריה ואת הסימן הזה העביר מאוחר יותר לדוד המלך.
02
מי שלא זכה לשבות, בשבת ׳חיי שרה׳ בחברון, לא יוכל להבין את סוד הקסם של עיר האבות, המחברת בין כל חלקי העם. למעלה מ-30 אלף איש, אישה וילד פקדו את מערת המכפלה בשבת המופלאה הזו.
המדרכות והחצרות ביישוב הישן בחברון ובקריית ארבע התכסו באלפי אוהלים צבעוניים ובקרוונים מכל הגדלים ומכל הסוגים. מרבד ענק של מזרונים עטף את בתי הספר ולא הותיר מקום לכף רגלו של איש, אא״כ הרהיב האורח עוז לדרוך על מצעים של מישהו… למרות הצפיפות והתנאים הארעיים והמאתגרים לא אמר איש בחברון: ׳צר לי המקום׳.
הוקסמנו מההקרבה ומהכנסת האורחים של אנשי היישוב היהודי. כל הבתים נפתחו בפני האורחים – ללינה, למאכל ולמשקה. סעודות השבת הוגשו כיד המלך בכל בית ובכל אולם שלא שימש כאתר שינה. פינות קפה ושתיה קרה, תקרובת לקידוש עשיר בקוגלים, בפירות הארץ ובמיני מאפה, לכל דיכפין.
ארוחות שבת עשירות ושמחות, הוגשו לנרשמים מראש, באולמות מקושטים, במוקדי אירוח ובאוהלי ענק מרהיבים, שנבנו במיוחד לכבוד אלפי הסועדים בפחות ממחיר העלות. החלום הזה מתגשם כל שנה בזכות היוזמה הברוכה של – המועצה המקומית, ׳בית חב״ד חברון׳ ו׳קרן חברון׳ בניצוחו של אורי קרזן ובזכות ההפקת המרשימה של המפיקים האלופים – ׳יש שחר – אשי הורוביץ ושירי בלייכר׳.
התגלה והוכח לעיננו שוב, מה שידענו מקדמת דנא – שעם ישראל ירש את האמונה הגדולה, הלב הענק, ההסתפקות במועט והכנסת האורחים המיוחדת, כהמשך מורשתם של האבות והאימהות שלנו, הטמונים כאן, ברגבי שדה המכפלה אשר בחברון.
בערב שבת החל לזרום נהר מרהיב של ׳עמך ישראל׳ מקריית ארבע למערת המכפלה.
צעדנו יחד, כתף אל כתף, צעירים ומבוגרים, גברים נשים וטף, משפחות ורווקים, מכל צבעי הקשת. הצעידה, שהייתה מרגשת מצד עצמה, לקחה כ-25 דק׳, עד שהתגלה לעיננו המראה המעורר דמעות של התפעלות – רחבת שדה המכפלה, מכוסה בהמוני עם ישראל, שפצחו יחד בתפילת מנחה ובקבלת שבת מרטיטה, שהבקיעה את כל הרקיעים ואיימה להעיר את ישני עפר מתרדמתם…
אם רצית לפגוש חבר טוב או בן משפחה אהוב מכל רחבי תבל, מרמת הגולן או ממצפה רמון, או מאילת… בא לחברון ב׳חיי שרה׳.
זכינו להתארח בסעודות שבת מרגשות בביתם הפתוח של הרב הלל הורוביץ ורעייתו. מסורת רבת שנים שהרב הלל ורעייתו פותחים את ביתם בבית השישה בחברון, מכל הלב, לעשרות רבות של אורחים, שחלקם מגיע מידי שנה. המארחים מתבלים את האירוח החם והלבבי בשיחות, בהיכרות, בשירה ובריקודים, תוך כדי שהם מחברים חיבורים, מלב אל לב, של יהודים יקרים מכל הארץ והעולם.
הרב הלל, שגדל בקריית ארבע-חברון, ידוע כאחד המייסדים של היישוב היהודי המתחדש בחברון, הוא אחד היוזמים של האירועים הגדולים והידועים בעיר האבות, במשך יותר מ-32 שנה. בין לבין יזם וייסד את ׳קרן יחד׳ מיזם של חסד והצלה למשפחות וליתומים שאיבדו את אחד ההורים בנסיבות טרגיות. הקרן מקיפה היום עשרות אלפי משפחות בישראל. לאחר מכן ניהל בהצלחה רבה את ׳מועצת בתי העלמין בירושלים׳, יזם וסייע בגדול לאירועי התרבות המרגשים בהר הזיתים (כמנהל ׳קרן אביה׳, זכיתי לשיתוף פעולה עם הרב הלל, בארגון אירועים רבים ומוצלחים, במטרה להחיות את התיירות היהודית בהר הזיתים). לימים, נבחר הרב הלל לעמוד בראשות ׳הוועדה המוניציפלית ביישוב היהודי בחברון׳.
לאחרונה עברה משפחת הורוביץ לגור בתל אביב מתוך משימה לקרב יהודים בצפון תל אביב ולהוסיף אווירה יהודית חמה, מחבקת ואוהבת, כדרכם בקודש, בעיר העברית הראשונה.
נהנינו להשתתף בשיעורי התורה, בפאנלים המחכימים, בדיונים על אתגרי השעה, בשירה ובריקודים.
לקחנו חלק בסיורים מרתקים בהובלת מדריכי ׳מדרשת חברון׳, ובראשם אחד ממייסדי המדרשה, ד״ר נעם ארנון. הסיורים הובילו אותנו להכרת המורשת היהודית של חברון בדורות האחרונים ובאתרים מעוררי השראה: ׳בית הדסה׳, ישיבת ׳שבי חברון׳, ׳אדמות ישי׳, תצפית מגג ׳בית המכפלה׳, ׳בית לאה׳, ׳השוק הישן׳, ׳בית שניאורסון׳, ׳תל רומידה׳, מערת עתניאל בן קנז – השופט הראשון בישראל, ׳גבעת האבות׳, ׳נופי ממרא׳, ׳חלקת חב״ד׳ בבית העלמין העתיק ועוד.
נפגשנו בחברון עם חברי כנסת, חכ״לים, שרים בעבר ובעתיד, רבניות ורבנים חשובים, מנהלי חברות ענק, יזמים, קבלנים, יהלומנים, רופאים, מוסכניקים, מסעדנים, בני תורה, עורכי דין בכירים מאד (כמו יורם שפטל) תלמידי חכמים, אנשי פרסום, סופרים ואנשי רוח. חובשי כיפות בשלל צבעים, שטריימלים, נ.נח.נחים, מגבעות, כיפות שקופות, מיישבי הארץ בגוזמבות מתבדרות וגם ׳מתחזקים׳ עם קעקועים בשלל צבעים.
ב׳אולם יצחק׳ התפללו ברצף אלפי מתפללים במניינים ענקיים, חגיגיים ומרגשים, בכל הסגנונות ובכל הנוסחים. ברחבת הכניסה למערה, בבתי הכנסת העתיקים – ׳אברהם אבינו׳, ׳מגן אבות׳ בקריית ארבע, בישיבת ׳ניר׳, ב׳חזון דוד׳ ובכל פינה, התקיימו ללא הפסקה, עשרות מנייני תפילה, מלווים בדברי תורה בשירה ובריקודים.
מחברון יוצאת שוב הבשורה – עם ישראל חוזר לעצמו, למולדתו ולתפארתו.
03
הערכה מיוחדת שמורה בליבי לכוחות הבטחון שלנו, שעשו כאן מלאכה מקצועית מופלאה. השקיעו מאמצים פיזיים רבים וחשיבה רבה ויצירתית. הקצו כוחות ומשאבים כדי לשמור על הסדר בשבת הענקית בחברון. ׳חיי שרה׳ הוא אירוע מורכב, רב זירות, ורב משתתפים. השכנים כאן עוינים, קנאים וצמאי דם. התפעלתי מההצלחה הכבירה של כוחותינו לאבטח את האירועים, הצירים, והתפילות. המשטרה, הצבא והשב״כ פעלו אקטיבית כנגד השכנים, שצפו בנו מכל עבר, ולא רק זאת אלא שנשמר גם סדר פנימי מופתי, לאורך כל השבת.
מפקדי הכוחות נכחו בחברון, באופן אישי, במשך כל השבת ולא עצמו עין. אל”מ ישי רוזיליו, מפקד חטיבת יהודה, יצא לסיורים רגליים בשטח, עבר גם בין בתי הכנסת ובין אוהלי האירוח הענקיים, תוך שהוא בודק את ההיערכות של הכוחות הפרוסים בשטח.
מפעם לפעם התעכב המח״ט הסרוג, הערכי והלבבי, באחד ממוקדי האירוח, תוך שהוא פותח בדברי תורה מתוקים, אשר נעמו לאוזני האורחים והחיילים. יחד אתו, השתתפו בסיורים גם מפקד מחוז ש״י של המשטרה, ניצב עוזי לוי האגדי, וכן מפקד תחנת המשטרה בחברון, סנ״צ אילן בחרק ואיתם עוד מפקדים רבים, קמב״צים וכו׳.
לצערי, קומץ של נערים משועממים, ללא רב וללא מנהיג, שהגיעו כדי לחפש ריגושים נמוכים, ׳אקשן׳ ותשומת לב, החלו, בשעת סעודה שלישית, ליידות אבנים לעבר בתים וחנויות של ערבים ולעשות פרובוקציות. הצבא והשב״כ פעלו במהירות ועצרו כמה מהם. אדגיש שלא היו אלה ׳נערי גבעות׳. לזכות הנערים המתגוררים בגבעות (עם כל הביקורת עליהם) ייאמר, שהם פועלים במסירות ליישוב הארץ ולגאולת אדמות ושטחי מרעה, על מנת שלא ייגזלו על ידי ׳השכנים שלנו׳.
בדרכנו חזרה, עוד אנו מעלים רשמים מהשבת הנפלאה, שמענו באמצעי התקשורת ביקורת על המתנחלים שיידו אבנים על חיילים וכו׳. הצטרפו למקהלת המגנים גם אישים בכירים ממערכת הבטחון, שרים וראש הממשלה.
כמה חבל ששבת כה נפלאה ומחזקת מסתיימת בביקורת כוללנית, שקרית ושטחית, שמכפישה ציבור ענק וקדוש, שחגג באווירה מרוממת, בשקט, בכבוד, בסדר מופתי ובמשמעת מעוררת התפעלות.
אנשי השמאל בתקשורת בדרכם המגמתית והמעוותת, עשו שוב, את העיקר טפל והטפל עיקר.
מרוב אירועים, לא הספקתי לבשר לכם בשורה משמחת – שהשבוע, בשעה טובה, נולד לנו נכד מתוק, בן לאוריה וצבי גולדברג, הי״ו. כ״י.
שבת שלום שעושה כל ישראל חברים! שבת של שמחות ושלום זכר, מתוך המשך צעידה בדרכי האימהות והאבות.
בתמונה הראשית: אוהלים בחברון בשבת חיי שרה
