01
השבוע החל בשבת חורפית רטובה ומרגשת.
לפנות בוקר גשום וקריר, יצאנו לצעידה השבועית לתפילת שחרית של שבת שמחה, בכותל המערבי. את קצב ההליכה הכתיב אחייננו היקר, שמוליק-אביה פריד הצדיק, שרק לאחרונה חגג בר מצווה ביד בנימין. איתנו צעד בעליצות, ידידי, יוני קליין, איש הביטחון לשעבר וסטודנט למחשבים בהווה, בעלה של אביבה, השוטרת באזרחי. כאשר הזוג החמוד מגיע, מעת לעת, מגוש עציון לירושלים, יוני מצטרף אלי בדרכי לכותל, ומשדרג את החוויה.
כסבתא וסבא מאושרים זכינו לראות גם את הזוג קליין בין אורחינו הרבים באירוע ׳שלום זכר׳, שנערך בביתנו, בערב שבת ׳אלה תולדות׳.
למרות גשמי הברכה, עם רב פסע למעוננו המואר והמחומם, לברך את אוריה אסתר וצבי יהודה להולדת בנם המתוק, הי״ו, אח טרי להדס ולאביה חיים, שיח׳.
ונחזור לצעדת השבת לכותל – עננים כיסו את עין השמים, בתי עיר הנצח נמו עדיין את שנתם המתוקה. ארובות השמים נפתחו לרווחה והרעיפו עלינו גשמי ברכה, כאילו רוצים לטהרנו, בתשעה לוגין, כהכנה לבניין בית הבחירה.
יחד, כשלושת המוסקטרים, עשינו דרכנו, מפלסים דרכנו בין הטיפות ומדלגים בין השלוליות… אט אט עלה האור הטוב על ירושלים והגשם העז הפך לזרזיפים דקים ומרעננים.
החשנו צעדנו, ירדנו במדרגות השוק הערבי, חצינו את רחבת הכותל החלקלקה ונבלענו במנהרה הגדולה שמתחת לקשת וילסון.
בימות הגשמים, מנייני הכותל מוצאים מחסה במנהרות המוגנות הצמודות לרחבה הפתוחה. זכינו השבת, שהמניין המיוחד והאהוב של ידידי, ד״ר פרי נוסן, הצטרף למניין הוותיק שלנו.
הסתופפנו, מאוחדים, באולם המרשים, העטור לעייפה בסטים רבים של ש״ס שוטנשטיין. מצאנו פינה מרווחת לתפילה בפתחו העתיק, של האולם הצמוד, שם ספונים, בכספות ענק, עטורות בעץ מהגוני ובפרוכות מפוארות, מאות ספרי תורה, ספרדים ואשכנזים. בימות הגשמים חל איסור מוחלט להוציאם לרחבת הכותל החיצונה, מחשש שיינזקו.
רבים מהמתפללים המסורים, שעשו דרכם, כמונו, בין הטיפות, כדי לא לוותר על החוויה המרגשת של תפילות שמתגשמות בכותל, ניגשו אלי לדלות עוד ועוד פרטים ורשמים מביקורינו בשבת ׳חיי שרה׳ בחברון. אחרים באו להודות על כך, שבזכות התיאורים החיים על מנייני הכותל הקבועים, זכו להצטרף לאחד המניינים הוותיקים ואפילו לחתום קבע, בל״נ.
הרשימה אותי במיוחד העובדה המלבבת, שלמרות החשש הביטחוני ולמרות הגשמים המרובים הגיעו אין ספור מתפללים, לשפוך תפילתם בערגה, ליד חומת ההגנה המערבית של מקדשנו.
זהו ביטחון לאומי מול דביר קדשנו.
02
בדרכנו חזרה, ממש בישורת האחרונה, סמוך לגשר המיתרים, הבחנו ברכב של חבלני המשטרה, שעצר בחריקת בלמים אימתנית, לרוחב הכביש בכניסה לירושלים. החבלן הזריז עטה שכפ״ץ וירד לבדוק חפץ חשוד, בדמות מטען צינור, שהונח בתחנת הרכבת הקלה, מתחת לגשר. כמטחווי קשת מהטרמפיאדה בה התבצע באותו שבוע הפיגוע הרצחני, על ידי חוליית מחבלים מתועבת, ימח״ש, שעדיין מסתובבת חופשית ביננו.
חיש קל, בעיצומה של שבת קודש, מצאתי עצמי מכוון את התנועה של מכוניות והולכי רגל למסלול עוקף, כדי למנוע התקהלות של קלי דעת ומניעת צפיפות מסוכנת ליד מקום נטרול החפץ החשוד.
לאחר דקות ארוכות הגיעו מספר ניידות משטרה ושמחתי להעביר אליהם את האחריות להרחקת סקרנים…
ניכר היה שהמשטרה העלתה את סף הרגישות לכל אירוע חריג. חשבתי לעצמי, שחבל שהערנות הביטחונית הוגברה רק לאחר ששני יהודים מתוקים מדבש, הי״ד, נרצחו בידי מחבלים בני עוולה.
חבל״ן המשטרה, האמיץ, כיוון את הרובוט המשוכלל אל עבר החפץ שנראה כמו מטען צינור. הרובוט הניף זרוע ברזל, רבת חוליות, חמושה ברובה גדול ומדויק, שעשה מהצינור כוורת מחוררת. ובזה הסתיימה לשמחת כל הצופים, ללא נפגעים, הדרמה השבתית הירושלמית, שסחטה קריאות התפעלות ומחיאות כפיים.
גם זה בטחון לאומי, בעיר קודשנו.
03
והנה תיאור שיאו של השבוע שעבר –
ביום שני בשבת זכינו להשתתף, בשעט״ומ, בשמחת ברית המילה המרגשת, של נכדנו היקר, הי״ו.
האירוע המשמח והמרומם, התקיים ברוב עם, במלון שבע הקשתות שעל פסגת הר הזיתים, מול מקום דביר בית קודשנו.
בני וכלתי, צבי יהודה ואוריה, ביקשו את רשותי, לתת את תפקיד הסנדק לאיש אמיץ ויקר, חה״כ, עו״ד איתמר בן גביר.
איתמר נכנס לתפקיד הסנדק, כפי שהוא נכנס לכל תפקיד ציבורי, בהתרגשות גדולה, כרגיל וכבקיא. לאחר הבית הוא חילק ברכות בשפע בלב חפץ.
גודל ליבו של איתמר כגודל אהבתו לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל. כל הסטיגמות הקיצוניות, שמנסים אנשי התקשורת להדביק לו, באופן מלאכותי ומעוות, נמסות, בטלות ומבוטלות בכור החום הרב, שאיתמר מקרין על כל אחד ואחת מישראל.
הברכות קולחות מליבו הגדול של איתמר ומחיות נפשות. בסיומה של כל ברכה איתמר מישיר מבטו אל החלון, שממנו משתקף מקום דביר קודשנו ומוסיף תפילה מיוחדת לזירוז בניין בית הבחירה בקרוב בימינו.
תוך כדי המחזה המרנין, בו עומדים אורחי הברית, נשים גברים וטף, בטור ארוך ומסודר, לקבל את ברכתו החמה, של הסנדק האהוב – גם אני מרים את עיניי אל עבר הר המוריה, הפרוס אל מול הר הזיתים, ונושא בלבי תפילה, שנזכה לראות יחד עם דביר גולדברג הקטן, את בניין דביר קודשנו, תוך כדי חגיגת פרסום נס החנוכה.
ברכה לביטחון לאומי, כבר אמרנו?
04
נפרדנו מאיתמר היקר, שמיהר לבצע כמה משימות דחופות, הנחוצות להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה הערכית ולחקיקת חוקים לביצור ביטחוננו הלאומי.
חזרנו למשרד, יחד עם הצוות המסור, שהשתתף בשמחתנו המיוחדת, כשאנו מרחפים בדמיוננו בין בניין דביר קודשנו לצמיחת דביר נכדנו.
ניגשתי מיד להמשך מלאכת אריגת אירועי חנוכה השנתיים, בהר הזיתים. כמדי שנה, ׳קרן אביה׳ תפיק גם השנה אירועי ענק, מרתקים, תחת הכותרת: ׳פארק הזה״ב׳, מציל חיים, בהר הזיתים.
כך אני תופס שלוש ציפורים במצודה אחת: א. קיום אירוע חווייתי ומאתגר, מציל חיים, לאלפי משפחות. ב. הגברת התיירות היהודית בהר הזיתים, בלב ליבה של ירושלים, מול הנוף היפה בעולם. ג. חיזוק ההתיישבות היהודית בהר הזיתים ובאגן העיר העתיקה.
בפארק הזה״ב – כל המשפחה מתרגלת מבוקר עד ערב, בעשרות תחנות ובעשרות אטרקציות מאתגרות, כיצד להינצל ממצבים מסוכנים בכביש.
קשה להכיל ביום אחד את כל החוויות המכוננות שמציע פארק הזה״ב לאורחיו. לכן, רבים חוזרים שוב ושוב כדי להשלים וליהנות מעושר החוויות – שיחות וסיורים בהנחיית אלידע בר שאול התותח, הצגות מוזה״בות מהשורה הראשונה, סימולטורים ממוחשבים של אופניים וקורקינטים חשמליים, משחקי טאבלטים וקליקרים, מכוניות מתהפכות, מיני קארטיג, מציאות מדומה, סרטים, הגרלות נושאות פרסים, סופגניות מתוקות של מאפיית שיפון משער בנימין ועוד כיבודים כיד המלך. ריקודי זומבה לצלילי זה״ב, צילומי מגנטים על רקע הרכבת הקלה, מעגל מתופפים מציל חיים. ועוד שפע הפתעות וריגושים.
גם זה ביטחון לאומי מציל חיים.
שבת שלום, של הגברת הביטחון הלאומי. של זירוז בניין דביר קודשנו, של חיבור כל רבדי עמנו מתוך הצלת חיים בכבישי ארצנו.
בתמונה הראשית: ברית לדביר עם הסנדק עו"ד איתמר בן גביר