- ברחוב מאז״ה בתל-אביב הייתה מסעדה ללא תעודת כשרות, שגם חרדים רבים היו אוכלים בה. כיצד? בעל המסעדה היה חסיד זקן ויר״ש, תושב כפר חב״ד (אלו העובדות, ללא הבעת דעה הלכתית). פעם הוא סיפר לי: ״הכנסתי ספר תורה ורציתי שהרבי מלובביץ׳ יכתוב את האותיות האחרונות בספר. ביקשתי ממנו והוא התחמק. רציתי לבוא עם הספר לניו יורק לסיום הכתיבה, אך הרבי לא רצה לאשר שיכתוב, ולשם מה וכו׳. כשלחצתי, הוא גילה לפניי את ליבו, ואמר דבר שהדהים אותי: ׳כדי לכתוב אותיות בספר תורה צריך קדושה וכוונות. אני פוחד מזה. מעולם לא כתבתי אות בספר תורה!׳ ״.
- פעם ביקרתי בבית אבות ׳נווה שמחה׳ בשכונת מטרסדורף בירושלים. סיפרו לי שלא הייתה שם מעלית שבת בגלל הוראת רב השכונה שאין לעשות חידושים, ובוודאי שלא להכניס מעלית שעובדת בשבת, גם אם אוטומטית. אחרי פטירת הרב, הורה להם הגרש״ז אויערבך להכניס מעלית שבת לבניין. אמרו לו: ״אבל הרב המקומי אסר״. אמר ר׳ שלמה זלמן: ״כעת הוא בעולם האמת, ושם הוא יודע את האמת – שההלכה מתירה את זה ושהתורה רוצה שהזקנים לא יסבלו בשבת. גם הוא ישמח בכך״. וכך עשו.
- משהו על דרכי ההשגחה: הרב אהרון הלוי פיצ׳ניק, נכד האדמו״ר מטשרנוביל, מספר בכתב העת ׳שנה בשנה׳ (תש״ן) כמה כאב לו לראות בעירו את הנוער נמשך לתנועות ציוניות חילוניות, ולבתי ספר חילוניים בלבד. כשנעשה בר מצווה הוא התחיל לייסד עם חבריו תנועת נוער של שומרי תורה, ואחר כך הקימו בית ספר דתי ודאגו לתקציביו (פעילות של ילדים!). העזיבה וההצטרפות לארגונים חילוניים התרחשה בכל רחבי אירופה, ובגיל 18 יצא ר׳ אהרון לפתוח סניפים של תנועת המזרחי. אחד הרבנים שהוא גייס לתנועה היה הרב משה שלמה שטרנברג, שהיה למדן גדול ושימש כרב עיירה בשם אלכסנדריה באוקראינה. הרב שטרנברג מילא מקום אביו בתפקיד זה, אך שאף כל ימיו לעלות לארץ. הרב פיצ׳ניק סייע לו לעלות, והוא התמנה לרב של כפר פינס. שם נולדו הרב מרדכי ויבלח״א אחיו הרב עמי, שהעמידו אלפי תלמידים, שממשיכים להעמיד תלמידים… אין צריך להזכיר שכמעט כל יהודי אוקראינה נשמדו בשואה, וההצלה הזאת, בגשמיות וברוחניות, מופלאה היא.
- לא כל כך הוזכר, אבל את ראשית למדנותו הגדולה רכש הרב מרדכי שטרנברג אצל הגאון רבי אריה בינה ב׳נתיב מאיר׳. סיפר לי בנו, הרב אהרן בינה, שכשהגיעו לישיבת ׳נתיב מאיר׳ התאומים העילויים שהתייתמו מאביהם בגיל תשע, הלך ר׳ אריה קודם כול לרכוש להם זוגות תפילין. אגב, בנערותי שמעתי מר׳ אריה, איש ׳מיר׳ ומייסד ישיבות הסדר, לא מעט ביקורת על כמה דברים בישיבת ׳מרכז הרב׳. על פי עדות שמובאת בספרו של פרופ׳ אביעד הכהן ׳ארי בין העולמות׳, ביקר פעם ר׳ אריה ב׳מרכז הרב׳, וכשפגש את שני האחים עמלים בתורה, אמר בעקיצה: ״אילו היו האחים הרבנים שטרנברג לומדים בישיבה חרדית, היו מחשיבים אותם לגדולי הדור בגלל למדנותם המופלגת, אבל ב׳מרכז הרב׳ ה׳מחשבה׳ חשובה יותר מהלמדנות…״.
- לזיכרוני סיפר לי הרב מרדכי שבשנתיים שלמד בכפר חסידים שמע שיעורים מר׳ אורי קלרמן, מגדולי התלמידים של ר׳ שמואל רוזובסקי, ודרכו הוא קיבל את דרך העיון של ר׳ שמעון שקאפ החביבה עליו. לעניות דעתי הוא מצא בר׳ אורי גם מורה דרך לענווה הקיצונית. גם בגיל 60 היה סדר יומו של ר׳ אורי ככל אחד מהבחורים בישיבה, וכך גם מקום מושבו, שיחו ושיגו. בהזדמנות אספר על דמותו בע״ה.
תפריט
