01
רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב הי"ד, לא הגיע משום מקום, הטרור הערבי חוגג כבר תקופה ארוכה. ההתפרעות והשחתת הרכוש בחווארה על ידי כמה מאות מתיישבים לאחר הרצח הבלתי נתפס, הגיעו גם הם לא במפתיע, הרפיסות של מערכת הביטחון ביו"ש מורגשת היטב בימים האחרונים.
מאז ההתפרעות, ובניגוד לעבר, אני מתחבט עם עצמי מה דעתי על 'פעולת התגמול' בחווארה. לגנות אותה ודאי שלא, הרי שני צעירים יהודים נרצחו וטבעי שאם המדינה לא פועלת לנקמה, יהיה מי שיקח את החוק לידיים. אבל האם הרתעה יהודית תגיע בזכות השחתת רכוש ערבי?
02
התקשרתי לאלוף במיל' גרשון הכהן, לטעמי אחד האסטרטגים הגדולים שידע צה"ל. שאלתי אותו על פעולות התגמול בשני העשורים הראשונים למדינת ישראל, והאם נוכל לחדש את התפיסה שלהם. "מה זה פעולת תגמול היום? אין לך בסיסים לתקוף. מאיזה בסיס יוצא הילד מסילוואן להרוג? אין מדינה ריבונית לפעול מולה, התהליך הזה לא קיים יותר".
הוא המשיך ואמר לי: "צריך לתת קרדיט לצה"ל ולפעילות המבצעית מאז מרץ 2021, בעיקר בג'נין ובשכם. פעילות ממוקדת עם כוחות מיוחדים שמצליחים להרוג הרבה כאלו שמגיע להם למות". כמו גרשון הכהן, גם אני חושב שפעילות צה"ל אינה מספיקה נגד הטרור. "הפעולות לא מספיקות אבל מדובר בהישג גדול שאי אפשר לבטל", הוא הבהיר לי. "הן לא מספיקות כי יש פה מציאות חדשה עם גורמי הנעה חדשים לטרור, עם נשק רב, עם מוטיבציה של צעירים שלא זוכרים את המפלה של חומת מגן, עם חלום פלשתיני-לאומי-דתי שמתעורר מחדש. גם המלחמה באוקראינה מרימה אותו מחדש. במידה רבה הטרור נובע מזיהוי הזדמנויות בינלאומיות. הם מריחים חולשה אסטרטגית".
03
שאלתי מה הוא חושב על מעשי היהודים בחווארה בראשון בלילה, והאם זאת הדרך לנסות להחזיר הרתעה שאבדה. תשובתו הפתיעה אותי: "אני בוחן את זה אסטרטגית, בכלל לא דרך המוסר. קח למשל את בן גוריון בשנת 1936 – יש מאורעות נגדו, הוא מצפה להגיע עם המנהיגים הערבים לשיח וזה קורס לו. לכן הוא מאמץ את קיר הברזל של ז'בוטינסקי, זאת אומרת, זה לא ילך בטוב עד שלא תהיה לערבים ברירה אלא להכיר בעובדה שאנחנו כאן. לכן בן גוריון פונה לבריטים".
"הוויכוח הגדול שלי עם השרים סטרוק, סמוטריץ' וכל אלה, הוא על המשמעות של 'אל תעלו בחומה'. זה לא ציווי רבני ולא ציווי הלכתי – זו עצה איך מובילים מאבק. אף פעם אל תלך חזיתית. תמצא מעקפים, תחלחל בסדקים. בשנים 1939-1936 בן גוריון מזהה שהוא זקוק לבריטים, ואז את הכוח שהוא בונה בדמות פלוגות השדה, הבריטים מאמצים לצרכיהם. לשני הצדדים היה אינטרס".
04
בסיום שיחתנו שאלתי את גרשון איך יכולה מדינת ישראל להשיב את ההרתעה, כי היו שנים בהן היה שקט יחסי. "מושג ההרתעה הוא מאוד חמקמק, מדברים עליו בצורה מאוד מטעה, באמת-באמת אין דבר כזה. שקט? יש באסלאם מושג שנקרא 'שלב חולשה', המוסלמים יגיעו לשקט רק בהבנה שהמציאות לא מאירה להם פנים".
בהקשר לפעולות התגמול הוא הזכיר לי שאחרי מבצע סיני מדינת ישראל הכריעה את הצבא המצרי ובמדבר השומם בסיני היה כוח או"ם. "לקח כמה שנים ואז בשנת 1964 הערבים הרימו את עצמם מחדש והקימו את אש"ף. ההרתעה לא לעולם עומדת".
בסופו של דבר, אני מודה שנובטת בי ההבנה שההתיישבות היא העיקר, אבל התיישבות אמיתית ולא אישור מאחזים בדיעבד. כי השטח בוער, כי השטח נאכל על ידי הערבים. "הדבר הכי חזק הוא להראות שאנחנו כאן כדי להישאר", סיכם לי גרשון. "אני יודע להסביר מה פוגע בהרתעה – הנסיגה מגוש קטיף פגעה בהרתעה, היא נתנה רוח גבית לטרור. צריך לחזק את ההתיישבות. בן גוריון הבין את זה ב-1936 – הדבר הכי חשוב בכל אירוע כזה הוא שפעולת הנקם שלנו היא עוד נקודת אחיזה. מה יותר חשוב לנו? 50 מכוניות שרופות בחווארה או גבעה מיושבת נוספת? לי ברור מה חשוב יותר". ■