מה ההבדל בין חמץ ומצה, הרי שניהם עשויים מקמח ומים? אלא שבעשיית הלחם אנו נדרשים לזמן רב ולסבלנות מרובה. הבצק חייב לעבור תהליך של החמצה (התפחה), אך תהליך ייצור המצה נעשה בחיפזון ובמהירות, אסור להשתהות באפייתה. 'החמץ' והמצה' הם מטאפורה לחיינו – כיצד היינו רוצים לראות אותם מתנהלים, במתינות ובסבלנות לתהליכים (חמץ), או בחיפזון, בדילוג ובמהירות (מצה)? לכאורה אנו תמיד מעדיפים הסבלנות על פני החיפזון, אם נכונים דברינו אז לא מובנת 'מלחמת החורמה' שאנו נלחמים מול החמץ בימים שלפני הפסח ובימי הפסח עצמו.
סיפור גלות מצרים התחיל בברית בין הבתרים, ששם אלוקים מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל ומבטיח באותה הזדמנות עבדות במצרים של 'רק' ארבע מאות שנה ושאחר כך הם יצאו ברכוש גדול…). מה פשר ההבטחה ארוכת הטווח הזו? נראה שכאן מלמד הקב"ה את אב האומה את יסוד תהליך הגאולה, את סוד הסבלנות והמתינות של עם ישראל מאז היווסדו ועד לעתיד לבוא, וכהבטחת הנביא ישעהו (נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון". כך בונים אומה, כך בונים גאולה – בהתפתחות הדרגתית אשר אינה מאבדת שום שלב ושום חלק במציאות שיישאר בגלות, קמעא קמעא ולא במהירות. אך גאולת מצרים שונה – בחיפזון, גאולה שהיא מעל לכל שכל והיגיון, במהירות, להופיע מהר את היצירה האלוקית: 'עם ישראל'. כך גם היציאה ממצרים ואכילת הפסח נעשים בחיפזון, ואפילו אלוקים נחפז ופוסח על הבתים, הכול בחיפזון. צריך לתפוס את הזמן המדויק של ההופעה, כמו לידה, תשעה חודשים של היריון בסבלנות אין קץ, אך כאשר זה מגיע הכול מייד בריצה ובחיפזון… אי אפשר עכשיו להשתהות וחייבים לעמוד בזמן. וכך כותב הרב קוק (מאמרי הראיה עמ' 164) "האופי של פסח מצרים הלא היה בחפזון, חפזון השכינה, חפזון דישראל וחפזון דמצרים (ברכות ט עא), הכל נעשה במהירות בשטף, כזורק חץ מקשת".
בדרך כלל בכל השנה, אנו ממש אוהבים את החמץ, כך חיינו צריכים להתנהל – במתינות, בסבלנות, לתת לחיינו את הזמן לעבור תהליכים. אך פעם בשנה אנו צריכים להופיע ולהתמלא מאור אלוקי, ממשהו עליון שהוא לא בכללי השכל, הוא צריך להיות מדויק ומהיר, הנשמה שלנו מופיעה במלוא תפארתה ואורה. צריך אז להתרחק מהחמץ, 'לא יראה ולא ימצא', צריך לתת לעצמנו את האפשרות לקבל את אור הפסח, אור מיוחד של הופעה מהירה של גאולה מיוחדת וגילוי כוחותינו וסגולותינו הפנימיות. ואחרי שנקבל בפסח, 'בלידה' שלנו, את כל המיוחד שבנו, עוד נשוב לסבלנותנו. עוד נשוב ל'חמץ'. חג פסח כשר ושמח! ■