אבא
אורי (78), עלה לארץ מארגנטינה בגיל 12 לגמרי לבד. חוויה שעיצבה את מי שהוא כיום וגם במידה רבה את הדרך בה בחר לחנך את ילדיו בנושאי חברה, קהילה, התנדבות.
אימא
זהבה (75), היתה מורה ומחנכת במשך 35 שנה, בבית דיברה פדגוגיה וערכים, חינוך ועזרה לזולת.
החצי השני
נוי (33) אישתי היקרה וחברתי הטובה ביותר, עובדת בהייטק, מתכוננת לחצי מרתון ולא מפסיקה להפתיע ולהגשים את עצמה
בן
יהב (1.3 שנה) שפתח לנו אפיקים חדשים לאושר שלא ידענו שקיימים ועומקי רגשות שלא ידענו שיש.
משפחה
אח גדול ממני בשבע שנים בשם יוחאי ואחות גדולה בעשר שנים בשם מירב.
ילדות
ערד. הייתה הילדות הכי נפלאה שילד יכול לחלום עליה. מעבר לנוף המדברי הצחיח (מי שאוהב מכור) והוודאיות והנחלים מכל עבר, והאויר הנקי (אפס אחוזי לחות), היה משהו בילדות שלנו שגרם לכולנו להיות בטוחים שאנחנו ברי מזל להיוולד ולגדול בעיר. אולי זה השילוב הערכי של אנשים שעזבו הכל ובאו להקים עיר באמצע המדבר וליישב את הנגב על פי החזון של בן גוריון, אולי זו העובדה שבמשך שנים היינו יותר יישוב קהילתי מאשר עיר.
שירות צבאי
שירתי שירות סדיר מלא ביחידת היחמ״מ 869 (יחידת מודיעין מטרות). לאחר מכן התנדבתי במשך 20 שנה במילואים כסמל צוות. כחלק משירות המילואים השתתפתי במלחמת לבנון השנייה.
אוניברסיטת בר אילן
תואר שני בניהול מערכות חינוך. ברגע שהתגברתי על לא מעט התנגדויות שהתבססו על מה שחשבתי שהיא התנגשות ערכית, הבנתי שאם אפתח את הראש ואנסה להקשיב בסקרנות אולי אלמד משהו חדש, מצאתי שהקורסים ביהדות היו החלק המעניין ביותר בתואר.
תל אביב
העיר שבלבלה את הצורה ועזרה לי ללכת לאיבוד וליצור לי דרך. המעבר מעיר כל כך קטנה ומרוחקת לעיר שבה הכל אפשר והכל מותר הרעידה לי את אמות הספים, זה הרגיש לי כמו הפעם הראשונה בחו״ל, אני זוכר שביום המעבר הלכתי לגן העיר לרכוש משהו וראיתי שיש שלושה גרמי מדרגות נעות רצופים וזה כל כך הלהיב אותי שעליתי וירדתי אותם מספר פעמים (והייתי בן 25).
חינוך
הגעתי די במקרה לעולם החינוך. על אף שהוא תמיד היה מתחת לאף, לקח לי זמן להבין מה הן היכולות המיוחדות שלי ואיפה אני יכול להביא את הכישורים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. כאדם ששואף לסביבה הרמונית מצאתי שיש לי את המסוגלות לנסות ליצור הרמוניה במערכות חינוך קטנות על בסיס של יחס אישי והרבה חום ואהבה, מהרגע שראית את הילד והוא הבחין בך רואה אותו כל שנותר הוא רק למצוא את הדרך לדבר אליו ולנסות לכוון אותו לאזורים שנכונים לו. לא כל מורה הוא מחנך אבל מי שיודע לחנך ויודע לעשות את זה טוב משקלו שווה בזהב.
משרד החינוך
במשך חמש שנים ניהלתי בית ספר של משרד החינוך, נכנסתי אל המערכת כמנהל שלא היה מורה (יש לי תעודת הוראה ולימדתי במסגרות שונות אבל מעולם לא הייתי מורה מן המניין) החוויה של כניסה למערכת ותיקה שבה הכול מוגדר בחוזרי מנכ״ל, שבה רוב המורות היו מבוגרות ממני בלפחות 10-15 שנה – הייתה חוויה מרתקת בה למדתי המון על עצמי ועל מערכות.
התנדבות
התנדבות רשמית ראשונה בחיים שלי הייתה ב׳בית הגלגלים׳ והגעתי אליה די במקרה אחרי תקופה בה עבדתי במכירות ורציתי לנקות את המצפון על עבודת המכירה (שמשום מה הרגישה לי כמו מעשה לא מוסרי) עשיתי שבת עם החבר׳ה – והתמכרתי. נשארתי חמש שנים.
׳בית הגלגלים׳
נקודת תפנית בחיים שלי שכן במשך שנים ארוכות חיפשתי מי אני או איפה אני מרגיש בבית. עם ההגעה לשבת ההתנדבות הראשונה שלי בבית הגלגלים, הרגשתי והבנתי שכל מה שהיה חסר לי במשך שנים הוא להפסיק לעשות רק למען עצמי, ולראות את האחר גם בסיטואציות הכי לא פשוטות. ההבנה הזאת שינתה את המסלול עבורי שכן הסיפוק מעבודת הלב ולמען האחר הפכה חוויה שרק רציתי ממנה עוד, ועל כן עשיתי הסבה לחינוך.
מוגבלות
לכולם יש ולא אצל כולם רואים.
נוער מתנדב
אקט חינוכי שבונה חברה. ■