ביום שישי חזרו התלמידים לבתי הספר והגנים. אחת האימהות שאלה אותי האם יש לך מה להציע להורי כיתות א בכל מה שקשור לזהירות ולבטיחות בדרכים?, השבתי לה בכללים הבאים (בנוסף לכללים שנפרט בהמשך):
בימים הראשונים תני יד לילדך והגיעו יחד למדרכה הקרובה לביתכם, שם עימדו עם הפנים לכיוון הכביש, התכופפי לגובה של ילדך והביטי בכלי הרכב שנוסעים בכביש ולא תאמיני למה שתראי בעינייך… את לא תראי כלום. יתברר לך כי כל מכונית גבוהה מילדך ומסתירה לו את הדרך. עם העובדה הזאת תצעדי איתו לבית הספר בדרך הבטוחה ביותר. נתון זה צריך להיות מול עינינו כשאנו מתכננים לילדינו את הדרך הבטוחה לבית הספר.
להלן מספר כללים להתנהגות נכונה בדרך:
- יש להרגיל את הילד לשגרת הליכה לבית הספר ולשגרת חזרה ממנו. יש לבחור ׳מסלול בטוח׳ להליכה ולחזרה. להימנע מחציית כבישים מיותרת, מהליכה במקומות מוסתרים וכד׳.
- יש להקפיד על שעת יציאה קבועה מהבית ואין לשנות זאת. כל שינוי מחייב את ההורים להביא אישית את הילד לבית הספר (ילדים מאחרים חוששים להגיע לבית הספר והם מקצרים דרכים ולוקחים סיכונים).
להורים המסיעים את ילדם ברכבם הפרטי - יש להקפיד על חגירת ילדיכם גם בנסיעה קצרה.
- הילדים ירדו מהרכב רק מצידו הימני – יש לחנות בצמוד למדרכה מימין.
- חשוב מאוד לקבוע מיקום מדויק וקבוע לאיסוף ילדיכם בסיום יום הלימודים.
לילדים הנוסעים בהסעות - להשתדל לקבוע תחנת הסעה שתהיה קרובה לביתכם בלי צורך לחצות כבישים.
- תחנת ההסעה צריכה להיות במקום בטוח, גלויה ונראית הן לנהג והן לילדים.
- חשוב שההורים ילוו את הילדים בימים הראשונים ברכב ההסעה (תורנות), כדי לבחון את רמת הבטיחות בהסעה, את התנהגות הילדים, את הנהג ועוד…
להורים…
הילדים בכיתות א מגיעים למסגרת חדשה. יש צורך להקנות להם הרגלי התנהגות נכונים. זאת הזדמנות טובה גם לנו לחזור ולשנן את הכללים החשובים לשמירת חיינו בדרך. ״ותחזירנו לביתנו לשלום״ – שנת לימודים בטוחה ומוצלחת. ■
