אני מרגיש שהיא פשוט כפויית טובה

“משהו פה פשוט לא עובד!
הוא עושה כל, כל, כל מה שאני מבקשת ועדיין אני לא מצליחה להרגיש מלאות בתוך הלב שלי” אמרה שרה בייאוש.
“אם היא מיואשת תחשבי כמה אני מיואש, את יודעת מה זה לעשות בשביל מישהו בלי סוף דברים ולקבל פרצוף חמוץ? קניתי לה רכב שהיא רצתה ליומולדת שלה, עברנו לגור ליד ההורים שלה רק כי היא רצתה, אין חלום שהיא לא חולמת ואני לא מגשים לה…
היא פשוט אף פעם לא מרוצה, כפיות טובה, אין לי מילה אחרת.
שתראה לי חברה אחת שלה שמקבלת עשירית ממה שהיא מקבלת”. פנה אלי יובל בכעס.
“זה באמת נכון ואני באמת מרגישה רע עם זה, אני לא מבינה איך יכול להיות שהוא נותן לי כל כך הרבה ובמקום שארגיש שאני מתמלאת מזה אני מרגישה התכווצות כזו, אולי הבעיה אצלי???” שרה התחילה לדמוע
“האם מחוץ לקשר הזוגי שלכם, את גם חווה את עצמך כפוית טובה?” שאלתי.
“לא, ממש ממש לא, אפילו להפך” התפרץ יובל.
“שרה גדלה בבית שהכרת הטוב זה אבן היסוד, ובאמת הערך הזה שלה בא לידי ביטוי בכל המעגלים שלה גם עם החברות, המשפחה המורחבת ובעבודה.
רק איתי כל הכפיות טובה הזו” ענה יובל בתסכול.
“אנסה להציע לכם נקודת התבוננות נוספת על מנת שנוכל להבין את הפער:
כשאדם חי בבריאות נפשית ופיזית ישנה חווית זרימה של כוחות פנימה והחוצה, אין סתימה בצינורות.
אבל אם נוצרת סתימה כמו למשל בכלי דם, אז מתחיל להיות חשש וסכנת חיים.
אותו הדבר מתקיים מתרחש בתוך מרחב זוגי, שם הזרימה היא על ידי תנועה של נתינה וקבלה.
כשאחד נותן והשניה מקבלת ולהפך, זרימה היא אינדיקציה לחיות“
“אני מבין. היא מקבלת כל כך הרבה, שזה פשוט גורם לה להצפה וזה מייצר סתימה, אז אולי אני פשוט צריך להפסיק לתת!!!” התפרץ .
“יובל לפי מה שתיארת לי אני חושבת שמילת המפתח פה תהיה הבנה של ההבדל בין נתינה לבין ריצוי, כשאדם נותן על מנת לקבל זו בעצם לקיחה בתחפושת של נתינה.
אם תשים לב לדקות ולעומק תוכל אולי להבחין שאין פה נתינה אלא רצון לקבל, לדוגמא, הבית שקנית בעקבות החלום שלה, אתה עשית את זה כי רצית לקבל משרה אישור שאתה בעל טוב שההורים שלה יגידו איזה חתן יש לבת שלנו.
כאשר אתה רוצה לקבל ערך ולשם כך אתה מגייס את יכולת הנתינה שלך, אז נכון טכנית אתה נותן ומעניק, אבל שרה מרגישה בנפש את הפנימיות של המקום שממנו אתה נותן ולכן היא לא מצליחה להתמלא.
זה מאוד מבלבל גם אותך יובל וגם אותך שרה.
יש את איך זה נראה מבחוץ ויש את התנועה הפנימית שממנה הכל מתרחש (השורש, המהות).
כל עוד אתה תמשיך לתת לה מתוך עמדת ריצוי, מתוך מקום שאתה מחכה שיצא לך משהו מהנתינה הזאת (במקרים של ריצוי בעיקר מדובר על תחושת של אישור) היא לא באמת תוכל לקבל.
זוגיות זה לא עסקים, בעסקים אתה נותן משהו על מנת לקבל משהו.
בתוך קשר כשאתה נותן משהו על מנת לקבל משהו (גם אם הקבלה היא לא משהו מוחשי) נוצרת סתימה ואין זרימה.
אנסה לדייק את זה עוד קצת:
כשאת שרה, רואה את יובל נותן לך, את מתייגת אותו בצד “הנותן” מה שמאפשר לך להתמקם בצד “המקבל”
ועכשיו שימו לב מה קורה:
מאחר ומה שמניע אותך יובל בנפש זה הרצון לקבל (הערכה ,אישור) ואז יוצא שגם אתה נמצא בצד “המקבל”,
אז מתרחשת התקלה הגדולה!!!
שניכם הפכתם להיות בעמדת מקבל!!! זו בדיוק הנקודה שמייצרת סתימה.
שרה, את לא סתם לא התמלאת מכל הנתינה של יובל, באיזה שהוא מקום הרגשת שיש פה משהו לא אמיתי וזה גורם לך להיות באי שקט.
הדרך להתחיל לתקן הוא ללמוד לזהות את הנקודה הזאת של האינטרס הנפשי שמניע אותנו בתוך הקשר וגורם לנו לתנועות של ריצוי ומשם להתחיל לפעול מתוך מקום של נתינה נקייה עם המון אהבה” ■
חנה דיין – טיפול זוגי ופרטני (לנשים) במשברי חיים ברוח הפסיכולוגיה היהודית | מייל: hanna.tipul@gmail.com