במרפאתי הקודמת, ישב במקביל אלי רופא עור. אני נהגתי להזמין שתי מטופלות לשעה, ואילו ביומן שלו הופיע מטופל כל 7-8 דקות. לא הצלחתי להבין איך הוא מצליח לפתוח מחשב, להסתכל על המטופל, לעשות תשאול רפואי, לשמוע לשם מה הגיע, לבדוק אותו, לרשום אבחנה וטיפול מתאים, ולתת הנחיות מדויקות לגבי הטיפול. אבל מה שבולט מאד בהבדל בינינו הוא שהעור הוא איבר חיצוני. הקולגה שלי בחר לעסוק בחלק החיצוני של הגוף, ואילו אני עוסקת באיברים שהם מוסתרים. ועם כל זה, גם העור הוא סוג של איבר פנימי. הוא משקף לא מעט את הנפש.
העור הוא האבר הגדול ביותר בגוף האדם. הוא מכסה אותו כמעט מכל צדדיו, מגן עליו מחבלות ומזיהומים ועוד, מפגעי קור וחום, ופעמים רבות הוא מתווך לעולם החיצון את תנועת הנפש. בפרשתנו אנחנו רואים איך האדם חוטא, והעור שלו מבטא ומתווך את החטא.
רוב פרשת 'תזריע' מדברת על סוגים שונים של צרעת שעלולים לפקוד את האדם, הכוללים מחלות עור בהופעות מסוימות. אנחנו רואים שהאדם חוטא, והעור שלו מספר סיפור. עשויים לעמוד לפנינו שני אנשים שסובלים ממחלת עור, וזה שסובל ממחלת עור קשה ומציקה יתכן מאוד שלא ייחשב 'מצורע' במובן ההלכתי, ואחר שסובל ממחלת עור קלה, בשטח קטן יחסית של הגוף, ייחשב 'מצורע'.
אבל לא נעסוק עתה בצרעת ההלכתית, אלא במחלות עור נפוצות שכאמור יתכן שחלק מהן בהופעה מסוימת עלולות פעם להיחשב כ'צרעת'. קיימת מחלה עם שם מפוצץ 'שלבקת חוגרת'. הסיבה לשם הוא שהמחלה חובקת איזור מסויים בגוף –הנקרא Dermatome, בו קיים קו עצבוב עליו יושב הוירוס בצורה של חגורה. מדובר בפריחה הכוללת נקודות קטנות אדומות בולטות ההופכות בשלב מסוים לשלפוחיות כואבות, הגורמות לתחושה של שריפה או גרד או עקצוץ, ולפעמים המקום הופך לרגיש מאוד שכל נגיעה או לחץ קל גורמים לכאב משמעותי. יתכנו כאבים עזים באזורי גוף שונים, בדרך כלל בקו Dermatome. בדרך כלל הסימנים נעלמים אחרי כמה שבועות, אך הכאב והגירוד עלולים להימשך חודשים, לפעמים אפילו חודשים רבים. היום ישנו חיסון והוא מומלץ לאנשים עם דיכוי חיסוני או לחולים בסיכון וכן למבוגרים. המעניין הוא שלעיתים נראה שקיים קשר בין מצב הרוח של האדם לבין פריצת המחלה הזו אצלו – במשך הזמן נתגלה שחלק ניכר מהסובלים ממנה נמצאים במצב רגשי ירוד, בדיכאון וכד', ויש רופאים שמציעים כטיפול בשלבקת חוגרת גם טיפול פסיכולוגי ותרופות נגד דיכאון שמועילות הן לכאב והן למצוקה הנפשית הבאה בעקבותיו או שקדמה לו.
מחלת עור מוכרת יותר יחסית היא הנקראת פסוריאזיס. מדובר על כתמים אדומים ועבים על העור המכוסים בקשקשים לבנים. הכתמים מופיעים בעיקר על הקרקפת, המרפקים והברכיים, ולעיתים קרובות הם נעלמים כפי שבאו – אך עלולים גם לחזור פתאום בלי הודעה מוקדמת. ישנו טיפול ביולוגי יעיל ביותר למחלה זו. גם פה, רמת הסבל מהתופעה הזו משתנה – לפעמים מדובר במטרד קל ולפעמים החולה סובל מאוד. השפעת הנפש על חומרת המחלה או על התפרצותה, גם פה משמעותית ביותר. כעת פגשנו פטרות עור קשות אצל חיילינו, כאשר הם שוהים בשטחים עם לחות גבוהה וללא אוורור או יבוש מתאים של בגדים. יש עוד המון תופעות רגשיות המתווכות על ידי העור. דוגמאות לכך הן אקזמות, אקנה, אטופיק דרמטיטיס, פריחות למיניהם ועוד. לגבי האקנה, מעניין לציין שכלות רבות מפתחות אקנה לפני החתונה, והן 'מאשימות' את הגלולות, כאשר הסיבה האמתית היא התרגשות.
העור שלנו הוא המראה לנפש שלנו, והוא משרת אותנו במשך עשרות שנות חיינו ומגן עלינו מבפנים ומבחוץ, ולמרות כך הוא לא מקבל את יחסי הציבור המגיעים לו. חשוב שנכבד אותו תמיד, ובעיקר שנתן לו תשומת לב ראויה במקרה שמשהו מקומי או כללי, משתבש. ■
