אלה רוצים שאלה יתגייסו ואלו רוצים שאלו יתרמו ואלו רוצים שאלו יבצעו פעולות התנדבותיות או שלפחות לא יפריעו להם להתנדב ועוד ועוד ויכוחים ונימוקים כאלו ואחרים.
נראה כי הכל זה עניין של תיאום, השתייכות לכלל מחייבת התאמה וגמישות של היחידים בכלל. הכלל הוא אם כן רב גוני, האוגד בתוכו שונים רבים המהווים יחד את הכלל כולו. למשל, הכלל איננו צבע אחד אלא בליל של צבעים רבים ומגוונים המרכיבים את הפסיפס הייחודי של הכלל.
לקוחה שלי מהסיוע המשפטי אמרה לי שאם היא תעשה תיאום מס, הרי שיהיה עליה לשלם מס גבוה בגין הכנסתה הנוספת, ולכן היא מעדיפה שלא לדווח. אבל מדוע? הרי תיאום מס נועד לוודא שאדם המשתכר מכמה מקורות הכנסה לא יאלץ לשלם מס עודף? התשובה המידית היא שמכיוון שמס ההכנסה הנגבה בישראל הינו מס פרוגרסיבי, כלומר שיעור שונה לכל חלק מהמשכורת, הרי שככל שהמשכורת עולה אז גובה המס עולה בהתאם ולכן אם סך הכנסתו של היחיד הינה 7,000 ₪ לדוגמא, בעוד הוא משתכר במקום אחד 5,000 ₪ ובמקום אחר 2,000 ₪ כי אז תחושב לו מדרגת מס ללא תיאום לפי מס הכנסה נמוך בעוד לאחר תיאום מס המס יעלה לפי הכנסה מצטברת של 7,000 ₪. ב
מה המשמעות אם כן של התיאום הנדרש, תיאום המס, והרציונל העומד מאחורי דרישה זו. המטרה כמובן, לעודד את האזרחים לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת גבוהה יותר כך שהמס הגבוה ישולם רק על חלק המשכורת העובר את התקרה המחוייבת במס הנמוך. לפי שיטה זו לא יווצר מצב בו יעדיך העובד לשבת בבית ולא למצות את כושר השתכרותו בשל תשלום מס הכנסה גבוה.
הנחת המוצא אם כן בתיאום מס היא כי הנישום, האזרח איננו מעוניין לשלם מס בעוד המדינה מעוניינת לקבל ולחייב אותו כמה שיותר מס. לשם כך נדרש תיאום. כך יחסי שילטון וממשל, אין ברירה, יתכן וישנם "לווניקים" שיתנדבו לשאת בעול אם המדובר בתשלום מס ואם המדובר בשירות צבאי למשל, גם ללא חובה שבדין, אולם על מנת לנהל את הפסיפס הקרוי מדינה נדרשים לעיתים "לצבוע" את האזרח בצבעים לא מחמיאים כדי לבנות מערכת כוללת המכסה את כל היחידים.
כך, כשהיחיד הוא חלק מהכלל לעיתים הוא צריך לוותר ולהפוך להיות כמו מי שמצפים ממנו, או כמי שקל יותר להתייחס אליו בתור מקרה קיצון המצוי בצד הפחות סימפטי על הסקאלה…
מחנות בתוך העם, מגזרים וכיוצא באלו, מורכבים מיחידים המרכיבים פסיפס חלקי של המחנה הכולל כולו, לעיתים נח למחנה להציג את כולו כמחנה הדוגל בנתינה מרובה והתנדבותיות עזה, ואולם בכך הוא מטשטש את חסרונותיו של אותו מחנה שלעיתים מכיל בתוכו גם אחרים המנצלים את השתייכותם למחנה.
לשם כך נדרש תיאום, ואין קל יותר מלבנות שיטה, מאשר להשתמש בשיטה לשמירה על הכסף. ממש כפי שהמדינה עושה כדי לשמור על כספה, כל מחנה ומחנה נדרש לעשות הכל כדי לתאם את הקצוות שבין ראש המחנה לבין רגליו, כדי שיוכל לצבוע את דגלו בצבע אליו הוא מכוון.
דמוקרטיה מכילה את הפרטים כולם שמיישרים קו אחר המנהיגים העומדים בראשו, כדי ליצור את הפסיפס המרכיב את המדינה כולה. ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.