ארץ ישראל שוכנת בסמוך לארצות האיסלאם. זה לא סוד. האנשים היהודים שונים לחלוטין משכניהם האיסלאמיסטים. הכיצד? מדוע ירדני יהיה שונה כלכך מהיהודי ומדוע מיצרי לא יראה את עצמו לעולם כיהודי.
השאלה מתעצמת נוכח יהדות ארצות הברית, המורכבת מפלגים וזרמים שונים של אורתודוקסים, רפורמים קונסרבטיבים, אשר לעיתים דומים באופיים לעם הנוצרי המורכב אף הוא מזרמים ופלגים שונים.
מדוע אם כן מלחמת האיסלאם נצבעת בצבעי רצח, שוד, ביזה, אכזריות חולנית ומאידך מלחמה ציונית נצבעת בצבעים חלוציים, צבעים של בניה של חמלה של הכלה של יכולת ונסיון לשלב את השונה ואת האחר בדרך של קיבוץ גלויות ופתיחת שערים.
מתעצמת השאלה עוד כאשר אנו רואים את מלחמות הפלמח, ולאחר מכן האצל והלחי, כמלחמות הירואיות לשיחרור הישוב העברי מעול הבריטים והערבים, אשר לעיתים היו רוויות בשפיכת דמים בעוד מלחמות האיסלאם הינן פרעות אכזריות, דוגמת פרעות תח ותט ועד כהנה וכהנה.
מתעצמת השאלה עוד נוכח קיום מצוות החג של עם ועם, מצד אחד האיסלאמיסטים חוגגים את חודש הרמדאן ואת החג בסופו בהעצמת הדתיות הקיצונית בדרך של פיגועים, רציחות, פעולות חבלה יזומות כנגד יהודים, בעוד היהודים חוגגים את חגיהם, בתוך עצמם, בקהילותיהם ובמעשי צדקה וחסד?
והרי כולנו בני איש אחד נחנו, ומדוע זה חגינו כלכך שונים? יש להבדיל בין אופי החג לבין יישום החג, אולי יותר נכון לומר יישום הדת. האיסלאם הינו האיסלאם הקצוני, מעולם לא נתן במה לאיסלאם המתון, שכן מבחינת האיסלם אין דבר כזבה איסלאם מתון, רק קיצוני, לכן, כל במה המייצגת את האיסלאם חייבת לבטא קיצוניות דתית, קיצוניות שבאה לידי ביטוי ברצח, ברבריות לשמה וביזה והרג. היהדות, הינה דת מכילה, דת שלאורך כל הדורות עברה שינויים רבים ביותר, קח למשל יהודי לפני מאה שנה, מנהגיו, יהדותו, מעשיו, אופי קיום המצוות שונה בתכלית השינוי מהיהודי המודרני, לא דומה השבת באירופה של שנות המאה התשע עשרה לשבת בארץ ישראל של המאה העשרים. היהדות מתמודדת עם חדשנות ומגמישה את פניה, יש את מצוות הליבה ועשרת הדיברות שלעולם לא ישתנו אולם אופי קיום המצוות היומיומי השתנה לבלי הכר מידי דור ודור. ואדרבא, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. הכיצד הקבה מצילנו מידם של האכזרים? בכך שהוא נתן לנו את תורתו ומנע בעצם מהיהדות להיכחד והיהדות היא זו ששומרת עלינו כעם. היהדות שומרת על אחדותנו למרות רבגוניותנו. היהדות מכילה מאות ואלפי מצוות המורכבות מפרטים קטנים המשתנים בכל דור, חשמל, מים, בניה, שתילה, יישוב הארץ ועוד, כך גם מורכבות מצוות החגים השונים ממנהגים ודינים החל באכילת מצה וכלה בישיבה בסוכה. ואילו האיסלאם מצטמצם בחגיו למצוות העליה למכה, התפילה וזהו בעצם. הרצון למלא את החלל "הדתי" המחולל של האיסלאם מביא אותם למעשי השתלטות, כפיה רצח וביזה הכל כדי להוכיח בכח הזרוע את עליונותו של האיסלאם על היהדות.
כך למשל דוגמא אחת מיני רבות. בעת תיכנונו של המוזיאון לסובלנות על ידי מרכז שמעון ויזנטל בירושלים, במקום המוכר "ככיכר החתולות", התגלו מספר קברים בחלק מהמתחם עליו תוכנן בניית המוזיאון. אגודה דתית איסלאמית התנגדה בטענה שהמדובר בקברים עתיקים שהינם חלק מבית הקברות "מאמן אללא" הידוע בשמו בית קברות ממילא. בית השפט העליון, בדיוניו ביקש לקבל את עמדת האירגונים החברתיים שביקשו להצטרף לדיון. למרבה הפלא, כולם פה אחד טענו כי המדובר בחבית נפץ ויש למנוע לחלוטין את בניית המוזיאון לסובלנות שמטרתו בין היתר קירוב וחיבור בין שלוש הדתות בעיר ירושלים. מנגד, התעלמו אלה לחלוטין מההלכה (כן יש דבר כזה) המוסלמית המתירה בנייה על מתחמי קבורה ישנים ועתיקים, לצורך קיום חיים מודרניים המשתנים עם הדורות וההלכה תפקידה ליישב ולפשר ביניהם (בג"צ 593/86 האגודה האיסלאמית נ' עיריית אום אל פאחם).
כך, בניגוד מוחלט ליהדות, הרי שכל סוגיה מכילה דעות נוגדות לכאן ולכאן, הפילפול והפרשנות נתונים לבחינה מחודשת בכל פעם שעולה הנושא לדיון, ואין אחידות דעים של קיצוניות בלתי מתפרשת. לא כך בדת האיסלאם.
בברכת חג פסח כשר ושמח בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. אמן. ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.