01
לפני שתי שבתות התארחתי בשבת סיום האולפנה של אחת מבנותי. לשבת הגיעו שתי אלמנות שאיבדו את בעליהן במילואים בחצי השנה האחרונה והיו גם הורים לבן שנפל במלחמה.
מצד אחד חשוב היה שהנושא של הנפילה לא יהיה הדבר המרכזי של השבת ומצד שני הרגשתי שאני רוצה להצדיע לנשים האלו ולבנותיהן על שהקריבו את היקר להם מכל למען המדינה.
02
אני זוכר לפני כמה שנים הייתי בשבעה של חבר מראש צורים שאבא שלו נפטר ארבעה ימים לפניו בארה"ב. שני הבנים שלו הספיקו להיות גם עם הסבא בן ה-89 בשעותיו האחרונות.
הם סיפרו את הסיפור המדהים הבא: כשהסבא נפטר הם הזמינו אמבולנס פרטי שיקח אותו לבית הלוויות היהודי. נהג האמבולנס הגיע ועשה צ'ק ליסט מאוד מסודר. הוא שאל הרבה שאלות ואחת מהן הייתה – האם הוא שירת בצבא. הנכדים ענו שכן.
הנהג מייד הוציא דגל של ארצות הברית עטף את הגופה וכך הוציאה בכבוד רב מבית החולים.בהמשך אמרו להם שמכיוון שהוא היה בצבא אפשר לבחור לו איזו מצבה שירצו בחינם, כמו כן הוא הוא זכאי להלויה ממלכתית.
יש לנו מה ללמוד איך לא שוכחים ומכבדים אנשים ששירתו את מולדתם.
03
לפני כשבועיים התקיים אירוע אחדות בלטרון בהשתתפות כ-8,000 איש. אלישע מידן עלה לבמה ואמר לכולם: "נפצעתי אנוש, כמעט מתתי בעזה, אבל מעבר למה שאיבדתי נשאר לי הרבה מאוד, ואני מרגיש שמח ובריא וזוהי זכות ענקית.
אני חושב שאנחנו במציאות מאוד כואבת מאוד קשה אך יש לנו על מה לשמוח. אין לתאר איזו גבורה, איזו עוצמה, איזו רוח לחימה מטורפת. ולא רק בשדה הקרב. גם כאן בעורף נראה ערבות הדדית. יש לנו עם מאוד חזק ומאוחד.
אל תאמינו לכל דיברי הפילוג, לכל הכתבות המחלישות.יש לנו עם חזק ומאוחד.
צריך שכל אחד מאיתנו יקח את מה שהוא יכול לעשות כדי להעצים את הרוח הזאת ואת האחדות".
04
אסיים בסיפור שסיפר חגי לובר: יעלה בכבוד… "התארחנו בשבת באחד המושבים בצפון, התפללנו שחרית בבית הכנסת של המושב במניין ספרדי בנוסח הישן והטוב, כזה שיהונתן הי"ד אהב להתפלל.
המתפללים היו אנשי עבודה בחולצות עם צבעי הקשת, התפילה התנהלה בנחת, מתוך כובד ראש ויראת שמים. מישהו הקריא פסוקי דזמרה, שרו במקומות הנכונים לאט ובהטעמה יתרה, ועשו 'עמידה' בדממה ובכבוד.
לאחר כמעט שעתיים, [זמן של כל התפילה בבית כנסת אשכנזי] הגיעו להוצאת ספר תורה. על הבימה עלה שמש בית הכנסת, יהודי שמח וחייכן, והחל למכור את העליות. מכרו פתיחת ההיכל, מכרו שלישי, רביעי וחמישי. מכרו בח"י [18] שקלים, ופעמיים ח"י ולפעמים בשלוש פעמים.
על עליית 'שישי' התנהל קרב. שני אנשים דבקו בעלייה הזו והעלו את המחיר שוב ושוב. עזבו את הח"י והתחילו לנקוב מספרים. עברו את עשרות השקלים. הגיעו למאות. אחרי כמה מאות שקלים אחד הניצים נכנע. והשני, בחיוך גדול של ניצחון הוכרז כ'זכה'. סיימו למכור שביעי ומפטיר. ועמדו להוציא ספר תורה.
ניגש אלי הזוכה בחיוך רחב ואמר לי: 'אתה עולה שישי, בשבילך קניתי את העלייה' נדהמתי, "שילמת עליה כל כך הרבה!!!" "בשבילך שילמתי, כבוד הוא לי", והלך בפנים שמחות. לאחר הוצאת ספר תורה ניגש אלי המפסיד, "חבל" אמר לי, "רציתי לזכות במצווה ולקנות לך את שישי, זה כבוד בשבילי" והלך בפנים עגומות. הגיעה עליית 'שישי' יעמוד בכבוד – חגי דוד בן שמואל, אמרתי. "בכבוד"ברכתי: 'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים' ידעתי, שהקב"ה שמח בבחירתו, ושמח בעמו.
ברכתי: 'אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת'. ידעתי שטוב לו שנתן לנו, שאנשי אמת וטוב אנחנו. סיימתי לברך.פתחו ב'מי שברך' לי, לאשתי, לצאצאי, עד סוף כל הדורות. ומי שברך מיוחד לכלתו של בני יהונתן, אביה תחי'. וברכו את חיילי צה"ל ואת הפצועים ואת החטופים. ואחר כך עמדו כולם. ועשו השכבה לבני יהונתן הי"ד, ועמדה דממה עמוקה ומלאת הוד בבית הכנסת, ואמרו: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב.
ואמרו 'וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ:' ואמרו "אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים הוּא יִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל הַנִּפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם' ושאלו אותי לשמו. ואמרתי אלישע יהונתן בן תחיה וחגי.
והייתה אנחה כללית בבית הכנסת. ואמרו. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן: וירדתי מהבימה, ונדחקו אלי כולם, ולחצו ידיים כשהם מחזיקים בטליותיהם. ואחרי הלחיצה הגישו ידיהם לפיהם, ונישקו. והמפסיד והמנצח ניגשו אלי שניהם בחיוך גדול, ולחצו את ידי ברוב עסק ואמרתי תודה והרגשתי עטוף ומחובק.
וידעתי, שאת יהונתן הם מבקשים
ואת ידיו שלו הם לוחצים.
ו'השישי' בשבילו הוא.
וזה הוא שעלה, עלה בכבוד.
ושמחתי בהם. ■
Ori88533@gmail.com