את הדברים הבאים פרסם אבי נוסבאום סטנדאפיסט ישראלי מוכר: אתמול בערב הופעתי יחד עם אדיר מילר ומני עוזרי לאנשי זק״א. מסוג ההופעות שאתה חושב עליהן

בשבוע שעבר עברתי את אחד הימים המטלטלים בחיי.אני עדיין לא מעכל את חלק מהדברים שראיתי ושמעתי.ביום חמישי בצהרים קפצתי יחד עם חברה שהגיעה מניו יורק

דברים שכתב בן משפחתו של אופק רוסו ז״ל, שנהרג בקרב בבארי.החלטתי לכתוב על המציאות שאני ראיתי במהלך ״השבעה״.בכל הצער שאפף את הזמן הזה, נחשפתי להרבה

עוד ידובר רבות אחרי המלחמה הזאת על תרומתם של אחינו החרדים האהובים למאמץ המלחמתי במיוחד בפעילות זק״א ואיחוד הצלה וגם בחקלאות ובערבי על האש ליחידות

בימים האלו שכולנו במלחמה וחלקנו מגוייסים חשוב מאוד שלא נפספס את הילדים שלנו שגם הם עוברים תקופה בכלל לא פשוטה. חשוב שנדבר איתם ובעיקר נקשיב

בימים האלו עם ישראל מתגלה בתפארתו ויוצא ממנו כל הטוב שבו אשתף אתכם במספר דוגמאות לכאורה פשוטות אבל מאוד משמעותיות לרוח של עם ישראל.כתב יקי

לפני שלושה שבועות גוייסתי למלחמה יחד עם חתני וילדי .יש לי הרבה מה לכתוב על למה ואיך הגענו לפתיחה הנוראית הזאת של המלחמה .אבל אני

לא מעט פעמים בפגישותיי עם חברים ומכרים שונים אני שומע את השאלה בעקבות המצב בתוך עם ישראל – ״אז מה יהיה בסוף?״, ואנשים מספרים לי

בימים האלו שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, וכהכנה ליום הקדוש, אני חש שישנה נקודה שאולי כתבתי עליה פעם, אבל מאוד חשוב להיכנס איתה ליום

01לפעמים בחינוך, אם כהורים, אם כמחנכים בבית הספר ואם כמפקדים, אנחנו מגיבים על מעשה לא טוב בעונש. אנחנו צריכים להבין שמטרת התגובה שלנו להגדיל את