ללא משוא פנים
כבר סיפרנו על יראת השמיים שהנחתה את צעדיו של הרב נסים ועל עמידתו האיתנה על עקרונות ואמת. סיפרנו את דברי הרב בצרי על דרכו של
כבר סיפרנו על יראת השמיים שהנחתה את צעדיו של הרב נסים ועל עמידתו האיתנה על עקרונות ואמת. סיפרנו את דברי הרב בצרי על דרכו של
פעמים רבות במהלך החיים אנו עומדים בפני אי-הסכמה או ויכוח בינינו לבין הזולת. זה קורה ליחיד בקשרים האישיים והמקצועיים וקורה לכלל בקבוצה חברתית אחת
לכבוד יום הלשון העברית שחל השבת, כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה (היום מצוין במוסדות ביום חמישי, כמובן), חשבתי להקדיש השבוע את הטור לשפה
בשבוע שעבר סיפרנו על ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי בשנת תשכ"ד, על הטקס הממלכתי שערכה לכבודו ממשלת ישראל ועל סירובו של הרב הראשי להשתתף למרות
כיוון שאנו נמצאים בעיצומם של ימי החנוכה, החג שבו נאבק עם ישראל על עולם הרוח ועל הזכות להיות יהודים ולקיים מצוות, אני מבקשת לספר את
בקבלת השבת בגן הילדים התעורר ויכוח סוער, וילד ששמו אמנון הציע דרך לפתרון. על מה היה הוויכוח? הגננת סיפרה על הפרשה ודיברה על משה רבנו. אמנון
בטורים הקודמים סיפרנו על המסעות שעשה הרב נסים למען קירוב הלבבות ואיחוד העם. אך לא רק מסעות אל החוץ עשה סבי, אלא גם מבית פעל
שלל הביקורים בקיבוצים גרר פניות רבות לרב נסים שנבעו מתחושת קשר וחיבור מחודש לעולם היהדות שלפני כן הרגישו אנשי הקיבוץ רחוקים ממנו כל כך. אך לא
אני חוזרת לרצף ומבקשת לספר על עשייתו של הרב נסים בתקופת הכהונה שלו. כפי שדרש בנאום ההכתרה, ראה סבי באיחוד העם ובקירוב לבבות יעדים חשובים ופעל
מוקדש לזכרו של דודי היקר חיים נוימן ז"ל, נלב"ע בי"ד בחשוון תשנ"ז, מאיר פנים, טוב לב וישר דרך, כיוון שהגיליון עוסק בנדודים ובעלייה לארץ בחרתי לחזור