בנוסעי לעבודה באחד הימים האחרונים שמעתי ברדיו את יו״ר ארגון ׳הרבעון הרביעי׳, ד״ר יואב הלר, המסביר בצורה נעימה ומושכלת את הצורך בשינוי השיח מ-׳פוליטיקת זהויות

מאז הושבעה הממשלה החדשה אנו שומעים אישים מכובדים משני צידי המתרס הפוליטי מתבטאים בביטויים ובמעשים קשים: מצד אחד – אמירות כמו ״קץ הדמוקרטיה״, ״אנו בדרך

בפרשתנו, פרשת ויחי, אחי יוסף פונים אל יוסף ואומרים לו: ״ויראו אחי-יוסף, כי-מת אביהם, ויאמרו, לו ישטמנו יוסף; והשב ישיב, לנו, את כל-הרעה, אשר גמלנו

בפרשת השבוע פרשת וישב (אשר יוצאת ערב גמר המונדיאל), אנו מגלים כי משפחת יעקב אבינו חווה טלטלה עמוקה אשר תשפיע על עתידה ועל עתיד העם

פרשת וישלח אנו מוצאים את יעקב אבינו עושה ופועל רבות על מנת למצוא חן בעיני אחיו עשו. יעקב מתחיל בשליחת מלאכים 'לקרר' את עשו לקראת

עולם הספורט מרותק למסכים בשל המונדיאל המתקיים כעת (פעם ב-4 שנים) בנסיכות קטאר במפרץ הפרסי. הבחירה בקטאר כמארחת המונדיאל ראוי שייכתב עליה לא מעט, אך

פרשת תולדות פותחת בפסוק מעניין: ״אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק״ (בראשית כה׳ פס׳ י״ט) – הרי אם יצחק הוא בן אברהם,

פעם לפני לא הרבה שנים, האזרח בארץ היה מקבל את המידע שביקש מערוץ טלוויזיה אחד, ממספר מצומצם של ערוצי רדיו ארציים וממספר עיתונים יומיים.כיום האזרח

טור זה נכתב שבוע לפני הבחירות כך שאינני יודע את תוצאת הבחירות.ביום שאחרי היוודע תוצאות הבחירות מה נעשה? האם נמשיך להתווכח מי צודק? האם נמשיך

ידוע כי בתורה אין מילים מיותרות ובוודאי שאין מחמאות מיותרות. מוכרות לנו לא מעט מחמאות בתנ״ך:בפרשתנו התורה מספרת על נח ואומרת ״ואלה תולדות נח, נח