פרשתנו פותחת בציווי אל בני ישראל להדליק את המנורה של המשכן אך התורה אינה בוחרת במילה 'להדליק' אלא במילה 'להעלות': 'ואתה תצוה ויקחו אליך שמן
מה המקום הקדוש ביותר בעולם? ארץ ישראל. ובתוכה? ירושלים. ובתוכה? בית המקדש. ובתוכו? קודש הקדשים. ארון הברית. האם סיימנו? מעל הארון היו הכרובים. מה זה
הפרשה מלמדת: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן… אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ
חידה א': מה היא המצווה הקלה ביותר שהיא גם המצווה הקשה ביותר? חידה ב': מה היא המצווה שכשאתה רוצה אתה לא יכול, וכשאתה יכול
פרשתנו עוסקת בנרגנות, ['קיטורים']. בלשון המקרא תלונות. התלונות על היציאה ממצרים, הגעגועים לאוכל במצרים… ועל טעם המים: 'וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבאו
כל אחד ואחת מאתנו עושה מאות בחירות בכל יום. אנו בוחרים אם לקום או לא לקום, באיזו שעה לקום, מה ללבוש ומה לא ללבוש, באיזה
לע״נ הרב אלישע וישליצקי זצ״ל, כ״ה טבת תשע״ט בעקבות שליחותם האלוקית של משה ואהרון לשחרור בני ישראל, הורעו תנאי עבודת הפרך של ישראל והם באים
אפתח בסיפור: בתקופת גוש קטיף הגענו כמה רבנים למו"ר הרה"ג אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב בכדי שיעוץ לנו עצה
לא אחת בחיינו הפרטיים או הלאומיים אנו מגלים שמשבר שחווינו, אירוע טראומתי, מלחמה, מחלה או כל דבר אחר לא עלינו… שהתייחסנו אליו כמשבר משמעותי וחשבנו
חודש כסלו וחג החנוכה מסמלים את האור, אור נצחון המכבים על היוונים. בהגיע זמן החנוכה מתחדש האור המיוחד הזה עלינו ועל עולמנו. הרמח"ל מבאר: "כל
