הרב אלי שיינפלד

אבא
יליד 43' באנטוורפן שבבלגיה. היה תינוק במלחמה שיש לו סיפור הצלה מופלא וחגיגת בר מצווה נדירה. עלה לבד לארץ והקים כאן בית ומשפחה. פותח את היום מוקדם בלימוד דף יומי ומשם הולך לעבודה. השראה ליושר ואמונה ולמשפחתיות מלאת קירבה. לומד ומסיים מסכת גמרא עם כל נכד שמגיע לגיל מצוות. גידל ביחד עם אמא חמשה ילדים, באהבה רבה ובשמחה.
אמא
הנשמה מתפללת תמיד. אשת חסד. משלבת בין האזנה לשיעורי תורה למפגשים תכופים עם הנכדים. עוגיות ה'שוקולד צ'יפס' שלה נאכלו על ידי חיילים רבים, בחטיבות גבעתי גולני וצנחנים, שם שירתנו אני ואחיי. 'צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל'. לעולם לא תכנס לבית ילדיה ונכדיה עם ידיים ריקות.
החצי השני
מיכל. נשואים 17 שנים. עובדת סוציאלית. מנהלת המחלקה הסוציאלית בעמותת עמינדב. חברה טובה. העוגן שלי. העוגן של הבית. בזכותה רבים מהשיגעונות שלי קורמים עור וגידים. מגדלת באהבה במסירות את ששת ילדינו. אני משתדל להפריע כמה שפחות. מים שקטים חודרים עמוק. מושכת בחוטים מאחורי הקלעים.
אח תאום
אני נולדתי לפני השקיעה והוא אחרי לכן יש לנו תאריך עברי שונה. קשר של נשמות. חברים הכי טובים שיש. מדברים כמעט כל יום. למרות שאנחנו רגילים לחשוב שאנחנו מאוד שונים, שנינו מלמדים בישיבה תיכונית ושנינו כותבים ספרים.
פתח תקוה
ילדות תמימה ומתוקה. גן מאשה. גן ריקי. בית ספר ממלכתי דתי יבנה. חניך בעזרא כפר גנים לאחר מכן בבני עקיבא מלבס. הדרכה בסניף בני עקיבא כפר גנים. החברויות שנרקמו מלוות אותי עד היום. כל ביקור בפתח תקווה מציף זיכרונות נעימים.
ישיבת הגולן
שם בצפון הרחוק, בישיבת ההסדר שביישוב חיספין, נפתחו בפני שערי חכמה ולב. רושם אותם שנים והמפגש עם דמויות מופת, מלווה אותי עד היום. לאחר חמש שנים המשכתי ללמוד בישיבת ההסדר במעלה אדומים, שם למדתי בכולל ההלכה במשך חמש שנים נוספות. מרגיש הכרת טובה עצומה לבית המדרש במעלה אדומים ולרבניו.
נווה הגבעה
לפני כתשע שנים זכיתי להתמנות לרב קהילת 'נווה הגבעה' שבגבעת זאב. מרגיש זכות גדולה להיות חלק מחבורת אנשים טובים ומגוונים. אני נוכח ושמח לראות שאפשר כחבורה לצמוח ולהתקדם בעבודת ה' גם שנים רבות לאחר שעוזבים את שערי ישיבות ההסדר. אחד השיאים בקהילה הוא שמחת תורה. לאחר שעות של ריקודים, מתכנסים בביתנו לשירה שקטה של נעימות מוכרות, באמצעותן אנחנו נפרדים יחדיו מהאור המיוחד של הימים הנוראים. בתקופת הקורונה גילינו הגדרות חדשות למושג קהילה ובימים אלו שמחים לחזור ולהתקבץ מהחצרות פנימה.
בית מדרש ברקאי
גם רבנים צריכים רבנים. לשמחתי זכיתי ללמוד מרבנים רבים וטובים, עם שניעם מהם אני שומר על קשר טוב ומתייעץ עמם: הרב אברהם שילר רב היישוב עלי והרב אלישע אבינר ממעלה אדומים.
בשנים האחרונות אני זוכה להיות חלק מבית מדרש 'ברקאי' לרבני קהילות בהובלת הרב שלמה סובול והרב דוד פיין. בבית המדרש נפגשים רבני קהילות ומבררים סוגיות קהילתיות מזוויות הלכתיות, חברתיות ונפשיות. הלימוד ההדדי מסייע לי רבות בעבודתי בקהילה.
היצר הלב והאדם
לפני כעשרים שנה נוכחתי לדעת שאחד הנושאים הטעונים והפחות מדוברים הוא נושא ההתמודדות עם היצר, ובמיוחד יצר העריות. בעקבות כך התחלנו, תלמידיי ואני, ללמוד באופן מסודר ומעמיק על אודות היצר וההתמודדות עמו. תוצאת הלימוד הוא הספר 'היצר הלב והאדם'. לשמחתי הספר זכה לתפוצה נרחבת ומעל 10,000 עותקים נרכשו על ידי הורים, מחנכים, ובני נוער. למרות שעברו מעל עשר שנים מאז יציאתו לאור, כאשר אני שומע על חבורת תלמידים שעושים 'סיום' על הספר או פוגש בחור שמספר לי עד כמה הספר סייע בעדו, אני מתרגש באופן מיוחד, ומודה לקב"ה על הזכות להיות שליח לדבר כל כך גדול. מאז יצאו לאור עוד ארבעה ספרים אחרים, אבל לספר זה זכות ראשונים וככזה הוא חביב עליי במיוחד.
גיל ההתבגרות
כבר לא ילדים. עוד לא מבוגרים. מתבגרים. יש מי שחושב בטעות שמרחק ומתח בין מתבגרים להוריהם הוא מצב נתון ושאין מה לעשות בנידון. זוהי טעות קשה. בגיל ההתבגרות האישיות מתגבשת והזהות מתבררת, ולנו ההורים, יש במיוחד אז תפקיד חשוב מאין כמותו. בשנים האחרונות זהו עיקר עיסוקי בהרצאות ובשיחות – חיזוק הקשר שבין הורים למתבגרים.
חינוך
לפני עשרים שנה נכנסתי לעולם החינוך. עשר שנים בישיבה התיכונית במעלה אדומים ועשר שנים בישיבת חורב שבירושלים. עולם החינוך הוא עולם קסום המאפשר להיפגש על בסיס יומיומי עם אנשים צעירים שצועדים בשבילי מסע חייהם, לעיתים בבטחה, לעיתים בהססנות. במסע זה הם מבררים ומתבררים, חווים הצלחות ולעיתים מתאכזבים. ביחד אנחנו לומדים להאיר את הדרך, להרחיב את השביל.
עם רבים מהבוגרים אני בקשר עד היום, בהדרכת חתנים, בחתונות, בשמחות ובהזדמנויות אחרות. חינוך הוא עבודה שהיא הרבה מעבר לעבודה. מרגיש זכות להיות חלק מאנשי החינוך לדורותיהם. על הדרך אני זוכה לחברים של ממש בצוות ההוראה.
משפחה בעולם מודרני
דברים שהיו ברורים ופשוטים בדורות עברו, צריכים היום להילמד. ריבוי הדגלים בעולם מודרני כדוגמת הגשמה עצמית, קרירה, עבודת ה' וגילוי כישרונות חבויים, מאפילים לעיתים על הבנת מרכזיותה של המשפחה וממילא על ההשקעה בה, וחבל. אין תחליף למשפחה. לא בעולם קדום, גם לא בעולם מודרני.
להאמין לאהוב לחנך
הספר החמישי שכתבתי. יצא לאור לפני מספר שבועות. בעקבות מפגשי 'זום' רבים עם הורים במקומות שונים בארץ, גמלה בי החלטה להעלות על הכתב עצות והדרכות להורים לילדים ולמתבגרים. אמון – אהבה – וחינוך, שלש צלעות הכרחיות למשולש ההורי. כאשר תגרע צלע אחת המשולש לא יוכל להתקיים. כולי תקוה ותפילה שגם ספר זה ימצא את מקומו ויסייע בידי ההורים לעשות שליחותם נאמנה.